הגדל חלון

1. פילוסופיה פרקים א-ב, ה-ו
מהי פילוסופיה – (אהבת החכמה) הצימאון לדעת, שאיפה לשלמות שאיננה ספציפית לתחום מסוים אלא לשלמות של הכול, הפילוסופיה שואפת לידיעה של הכול, שאיפה אל המהות של הדברים.
שאלת השאלות שהן שאלות בסיסיות  המופנות כלפי הדברים במקוריותם, מאמץ מחשבתי לחשוף את הדברים כהווייתם, במהותם ובממשותם.
מהי הרלוונטיות של פילוסופיה : הפילוסופיה עוזרת לאדם להבין טוב יותר את המציאות בה הוא חי, את משמעות המושגים בהם הוא משתמש, באמצעותה ומשתנה ומתגבשת תפיסת עולמו של אדם והרגשתו כלפיו. האדם נכנס לתהליך של התבוננות זהירה ורפלקטיבית באורח חיו.
ניסיון לענות לשאלות שחורגות מעבר למדע (מטה פיזי) לענות לשאלות היסודיות שלך היקום וההוויה האנושית החורגות מעבר לניסיון ההבנתי הנסמך על החושים ושהמדע אינו יכול לתת להם תשובה .
האנליטיים יטענו כי לפילוסופיה תפקיד בקורתי והוא אינו לתת תשובות אלא לעורר לשאלות ולמחשבה.

ברטרנד ראסל  - פילוסוף בריטי נודע שהגדיר את הפילוסופיה כסרח עודף שנשאר מיתר התחומים שפרשו ממנו והפכו למדע, כל מה שניתן לדעת אותו באופן מוגדר ומסוים מיד חדל להיקרא פילוסופיה ונעשה מדע לחוד. שאלות שניתן לתת עליהן תשובה שייכות למדע והשארית נקראת פילוסופיה.
דרך אמפירית: עריכת תצפית או ניסוי
דרך אנליטית: בדיקת המשמעות של המושגים, או החוקים הלוגים לבנייה ולגזירה של טענות. טענה יכולה להיות שקרית או אמיתית מתוקף חוקים לוגים מסוימים או מתוקף הגדרה או משמעות וכן מתוקף עובדה או ניסוי אמפירי.
הזיקה בין פילוסופיה לחינוך.
תפיסה מטפיזית: (מורטימייר אדלר) תפקידה של הפילוסופיה החינוכית לקבוע ולנסח את מטרות החינוך ועקרונותיו האוניברסאליים דרך כתיבה. עוסקת באותן בעיות שהן בדרגות גבוהות ביותר של החשיבה הפרקטית, בדרג של עקרונות אוניברסאליים. תפקידה הוא לנסח עבורי אנשי החינוך בדרג המדיני והמקצועי את מטרות החינוך ועקרונותיו האוניברסאליים והאבסולוטיים, לאור העקרונות יזומים כללים ומתבצעות החלטות.
אינדוקטרינציה: אינדוקטרינציה מתוארת כהצגה חד-צדדית או משוחדת של הנושא הנתון לוויכוח, הצגה המיועדת להבטיח עמדה מועדפת לנקודת השקפה שנקבעה מראש.
התפיסה האנליטית:
ניתוח מושגים וסיסמאות הרווחות בתחום החינוך:
להלן כשלים שבהם יכולים אנו להתקבל בעת ניתוח המושגים:
ערפול: מושגים שאינם מדויקים, קביעות שיש לבסס אותם כדי לקבוע
רב משמעות: כשאין באמצעות ההקשר לפתור את בעיית רב המשמעות של המושג.
מושגים אמוטיביים: מושגים בעלי מטען רגשי הבאים לעורר אצל השומעים רגשות של שבח או גנאי, חיוב או שלילה, הסכמה
אי רלוונטיות: אנו אומרים על טיעון כי אינו רלוונטי מבחינה לוגית כאשר אין בכוחן של ההנחות או ההקדמות לבסס את אמיתותן של מסקנותיו. טיעון יהיה לא רלוונטי כאשר:
• ישנה פניה לכוח- כאשר אדם מפעיל את כוחו או מאיים להשתמש בו בכדי להביא אדם אחר לאחוז בדעה מסוימת או להגיע למסקנה מסוימת.
• פניה לסמכות- כאשר אדם מנסה לשכנע את חברו ע"י טיעון כי אדם אחר "בר- סמכא" טוען כך.
• טיעון המכוון לאופי של אדם או דעותיו- כאשר אדם מנסה להפחית או לשלול אדם אחר בשל דעות או תכונות מסוימות
• טיעון המכוון לנסיבות בהם אדם נתון: אדם המנסה לשכנע אדם אחד עקב הנסיבות בהן אותו אדם נתון (לדוגמא: אדם שצמחוני ידבר כנגד הריגת חיות)

מתן צידוקים רציונאליים לאמונות ולהיגדים שלנו בחינוך
כדי שהיגדים אלו לא יישארו בגדר סיסמאות עלינו להבהיר לעצמנו תחילה את המושגים במרכזיים הבם אנו משתמשים

התפיסה האינטגרטיבית:  (דיואי) בתפיסה יש מן המאמץ לתפוס את העולם ואת המתרחש בו באופן מקיף ורחב, היא כללית במובן שמתנגדת לראות כל דבר כמבודד, היא מנסה לקבוע את מקומה של כל פעולה בהקשר שלה. בניגוד לתפיסה המטפיזית התפיסה האינטגרטיבית  מתאמצת במכוון לגלות קשרים מיוחדים בין המעשה לבין התוצאות המתקבלות. מטרות החינוך נקבעות וצומחות מן העבודה המעשית. ומתוך אותו ניסיון ממשי חוזרת לשם בדיקה אישור ותיקון מסקנותיה לשם השגת חומר נוסף. לה שלוש פונקציות: היקף- הליכה מעבר לעניין המיידי. חופש- שחרור מן השגרה והכבילה לאיזושהי מסורת או דוגמא. דמיון יוצר- ניעור האדם מדברים חד משמעיים וממטרות קבועות מאחר והתהליך החינוכי הינו תהליך של שינוי מתמיד, גדילה והתפתחות.
חינוך: מה שאדם מנסה לפרש עבור עצמו או אחרים לפי מה שמוחזק בעיניו כבעל ערך או כדבר שרצוי לשאוף אליו ולכוון אליו, אדם מבליע לתוך המושג חינוך את השקפותיו בנוגע למטרה או אידיאל אליו ומכוון ושואף.
ע"פ רייל "  ישנו פועל משימה (קריטריונים ברורים למדידת הצלחת המשימה) פועלי הישג  (תוצר מסוים שהושג בעקבות המשימה).
חינוך כסוציאליזציה :
כלי או אמצעי לסיגול הפרט והתאמתו לחברה בה הוא חי, באמצעות החינוך מוכשר החניך להיעשות אזרח טוב ורצוי בחברה. כך מבטיחה החברה נאמנות לערכיה ודעותיה, ושומרת עצמה מפני חריקות וחריגות בלתי רצויות. המורה הוא הסמכות העליונה והבלעדית בנוגע לשאלה מהם התכנים ואילו התלמיד מצטמצם לתפקיד הקולט בלבד.
החיסרון הוא כי הסוציאליזציה מחניקה את האישיות וחוסמת את הדרך בפני חידוש ויצירה.
חינוך כאינדיבידואציה
סבורים כי החניך ולא החברה הוא שצריך למוד במרכז, מעודדת פיתוח מלא של סגוליות היחיד והגשמת יחודו. על החינוך לסייע להוציא מהכוח את הפועל את הפוטנציאל שטמון בו. יש להתאים את תכני הדעת לצרכי של החניך. חסרונה הוא כי לוקה בפשטנות וערפול רב ונשאלת השאלה האם האדם טוב מטבעו ואכן אם יונח לנפשו יתפתח בצורתו החיובית ביותר.
חינוך כאקולטורציה
ע"פ מתכונת שנקבעה במשך הדורות, החינוך משתנה בהתאם לאידיאלי התקופה, עיצוב רוחו של האדם בהתאם לתבניות או דפוסים שנוצרו ברבות הימים.
חסרון- אינם סובלות ואינן מאפשרות מערכת ערכים מנוגדת לזו של הדור, חברות נוקשות וסגורות המחיר אותו האדם ישלם הוא כבד.
קריטריונים לחינוך
• משהו בעל ערך חייב להיות מושג
• חייב לכלול ידיעה והבנה- פרספקטיבה קוגניטיבית בעל ראייה רחבה של דברים והבנה של עקרונות, עליו ללמוד לתת נימוקים רציונלים  למעשיו.
• שלילתם של התניות, שטיפות מוח, כפייה המתעלמות בכוונה וביודעין מהבנתו ורצונותיו של הלומד
חינוך והתניה
יצירת קשר בין גירוי לתגובה , התנייה מתייחסת לפעולות פשוטות כגון שינוי בהרגלים חיצוניים  ואינה נותנת תשובה לפעולות מורכבות כגון חשיבה, הסקת מסקנות וכו..
חינוך ואימון
באימון ההתייחסות אל האדם היא כאמצעי בלבד, כאל מספר ולא כפרט בעל יחוד ונק' מבט משל עצמו, שינו דגש על מה שצריך להיות מושג ועיקר האימון הוא בהכשרת האדם לתפקידים ספציפיים בכיוון של התמקצעות.
בחניך החניך הוא המטרה ולא האמצעי, יש יתר התחשבות בצרכיו ובמה שמבדיל אותו מיתר בני האדם,הדגש נמצא על הראוי ומתייחסים לאישיותו הרחבה של האדם.
במרכז האימון עומדת העשייה ורכישת המיומנות בעוד שחינוך הדגש הוא על טיפוח המחשבה הביקורתית והיוצרת של האדם.
חינוך ותעמולה
החינוך הוא כלי בידי החברה אמצעי להבטחת עצמה ושמירתה, דרך החינוך מבקשת החברה לפקח על הדור הצעיר ולסגלו אליה כך שיהיה נאמן לערכיה ודעותיה. אך עם זאת הוא מעוניין בליבון דעות לשם גילוי האמת, מעודד דעות שונות וויכוח חופשי, ספק ופיתוח הרציונאליות והביקורת של האדם. בעוד שתעמולה מבקשת לשתק את הרציונאליות והמחשבה הביקורתית, היא מבקשת להחדיר דעה קבועה מראש והיא כופפת לשם כך את האמת לאינטרסים שלה.
התעמולה מבקשת תוצאות מהירות בעוד החינוך הינו תהליך ממושך ובו פיתוח איטי של האישיות.
אינדוקטרינציה:
 הוראה, שינון, הקניית עקרונות או ידע.
זהו עקרון שהמושג "חינוך" שולל אותו מכיוון שהוא מתייחס אל הלומד כאל חפץ או אמצעי בלבד לקידום האינטרסים שלו, ובכך מתעלם מכבוד האדם. שולל מתן נימוקים רציונלים וחשיבה ביקורתית. אינו מכבד את אישיותם של הלומדים ומטרתו שיפעלו כאיש אחד. מתאים לאימון צבאי. 

 

 

קישורים:

ליסינג, ליסינג תפעולי