הגדל חלון

איך מכינים עבודה סמינריונית?

מותאם לסמינריון "יחסי גומלין" בהתמחות ביולוגיה-כימיה במסלול על יסודי

דר' גדי פולק

 

א. הגדרת נושא לעבודה, סריקה ואיסוף מידע  ובחירה ואיתור של מקורות שישמשו  לעבודה

 

נושא העבודה יהיה בתחומים שונים של יחסי גומלין (אינטראקציות) בטבע, מכל קבוצות האורגניזמים.  האינטראקציות יכולות להיות אנטגוניסטיות (כגון טריפה, טפילות, תחרות) מוטואליסטיות (כגון האבקה, פרוג'יבוריה והפצה, יחסי נמלים-צמחים, סימביוזות שונות בטבע

וכן נושאים שונים מתחום האבולוציה של יחסי הגומלין. הנושא המדוייק לכל עבודה יוגדר לאחר עיון בספרי היסוד הכוללים חומר רקע בסוגיות אלה, לאחר סריקה של מאגרי מידע ביבליוגרפיים ממוחשבים באנגלית ומתוך חיפוש ברשת האינטרנט.

ספרי היסוד :

אלה צויינו ברשימה הביבליוגרפית שצורפה לתוכנית ההוראה של הקורס (סילבוס) והם מצויים כספרים שמורים בספריית המכללה. חובה לעיין בפרקים הרלוונטיים לנושא העבודה המצויים בספרים אלה ולהשתמש בהם הן לבחירת תחום מתאים והן כחומר בסיסי שייכלל בעבודה הכתובה.

מאגרי מידע ביבליוגרפיים

במכללה מצוי תקליטור של מאגר המידע בביולוגיה Life Science Collection וניתן להשתמש בו דרך  המחשבים המוצבים בחדר א2/ ובספריה. הוראות שימוש מדויקות יימסרו בנפרד.

במכללה ניתן לערוך גם חיפוש מקוון במאגר הביבליוגרפי Proquest דרך האינטרנט. הנחייות מפורטות יינתנו בנפרד.

מידע מהאינטרנט

ברשת האינטרנט ניתן למצוא אתרים של כתבי עת חשובים בביולוגיה ובהם תוכן העניינים של הכרכים והחוברות האחרונים  ולפעמים גם תקצירי מאמרים. המארג העולמי ישמש מקור למידע נוסף ולהורדת תמונות רלוונטיות. כמו כן ניתן לסקור מאגרי מידע בעברית שקיימים ברשת ולחפש אתרים שקרובים לנושאים. הנחיות לשימוש במשאבי האינטרנט עבור הקורס יינתנו בנפרד.

בחירת המקורות להכנת העבודה

לאחר שהוגדר נושא באופן ראשוני וכללי, ניתן להגדיר אותו בצורה יותר ספציפית  ומדויקת בעזרת המאמרים שמאותרים בחיפושים.  בשלב זה רצוי לקרוא היטב את תקצירי המאמרים ולבחון את זיקתם לנושא העבודה. העבודה עצמה תתבסס על פרקים בסיסיים בספרי היסוד העוסקים ביחסי גומלין בין צמחים ובעלי חיים ועל 2-3 מאמרים עדכניים באנגלית, שנבחרו מהספרות הבינלאומית.

 

איך להשיג את המאמרים הנחוצים?

המאמרים שנמצאו התפרסמו בכתבי עת מדעיים שרובם אינם מצויים בספריית המכללה , אך מצויים בספריות מדעיות שונות בארץ. ניתן לאתר את מיקומם של כתבי העת הללו בארץ ע”י חיפוש שנעשה דרך האינטרנט ברשת הספריות האוניברסיטאיות בישראל ו/או מתוך מסכי העבודה של תוכנת "אלף" המותקנת בספריית המכללה. הדרכה בעניין זה תינתן. לאחר איתור הספרייה שבה ממוקמים כתבי העת הדרושים, יש לגשת לספריה זו ולצלם שם את המאמר.

 

ב. תכנית רעיונית של העבודה

 

יש להכין, תוך כדי ייעוץ, תוכנית רעיונית ובהמשך ראשי פרקים של העבודה שיכללו את פרקי המשנה של הנושא בצורה המארגנת אותם ברצף רעיוני מתקבל על הדעת. רק לאחר אישור ראשי הפרקים, אפשר לגשת לכתיבה המפורטת של העבודה. בתאריך שייקבע, יש להגיש לבדיקה את ראשי הפרקים של העבודה בצירוף הרשימה הביבליוגרפית ותקצירי המאמרים.

 

ג. כתיבת העבודה

 

1. היקף העבודה: האורך המקובל הוא 20-30 עמודים בגודל A4.

2. מבנה העבודה: העבודה תיכתב על פי מתכונת של מאמר מדעי ותכלול את הפרקים הבאים:

  א.  תוכן עניינים  - מציג את פרקי העבודה וסעיפי המשנה בציון מספר העמוד.

  ב.  מבוא - רקע תיאורטי מקדים ובו הסבר המתאר את הקשר של נושא העבודה לתיאוריות אקולוגית  רלוונטיות לתחום של יחסי הגומלין שבו העבודה עוסקת ותמצית קצרה של הידע הקודם בנושא. כמו כן צריך להציג את השאלה/שאלות שבהן המחקרים עוסקים והיפותזה כלשהי שהמאמרים אמורים לאשר או לסתור.

  ג.  תוצאות מחקרים - תיאור תמציתי של השיטות שננקטו בעבודות המחקר המוצגות בעבודה וסיכום של התוצאות העיקריות. לטקסט יש לצרף איורים, טבלאות, מפות ותמונות באיכות טובה, המסבירים ומדגימים את התוצאות (ראו בהמשך כללים לכתיבה ולשילוב איורים, טבלאות, מפות ותמונות).

  ד.  דיון - ובו מיון, השוואה, אינטגרציה ומסקנות מתוצאות המחקרים שהוצגו וכן אישור או סתירה של ההיפותזה, השוואה לידע הקודם, שלבי התפתחות של הרעיונות בתחום הנחקר והצגת השאלות שנותרו עדיין פתוחות. מותר ורצוי להביע גם דעה אישית.

 ה. רשימה ביבליוגרפית - תכלול  ואת כל המקורות (כולל מקורות האינטרנט) שנקראו וסוכמו לצורך הכנת העבודה, אשר אוזכרו וצוטטו בתוכה. יש לציין רק את המקורות שנקראו ישירות ע"י כותב/ת העבודה ולא מקורות מצוטטים באופן משני. כל פריט ברשימה יירשם לפי הכללים המקובלים (ראו להלן כלי רישום ואיזכור).

   ו.   תמצית או סיכום כללי - בהיקף שלא יעלה על עמוד אחד.

  ז.   נספחים מידע רלוונטי שמסייע להבנת מרכיבים שונים של העבודה או הרחבות. (אינו חובה)

דרך הכתיבה והסגנון

העבודה הסמינריונית הכתובה היא יצירתו של הכותב, המבטאת את הבנתו בחומר שקרא ואת יכולתו לערוך אינטגרציה אישית בין פריטי המידע שעליהם הסתמך. לכן: הגשת רצף תרגומים של מקורות אינם עומדים בדרישות של הגשת עבודה סמינריונית. יש לערוך, לנפות ולסגנן את החומר ולהגיש אותו בסגנון ובצורת הכתיבה האישית של המגיש. יש להקפיד על עברית נכונה, משפטים בהירים ועל שימוש נכון במונחים המקצועיים. הנכם מוזהרים מפני הסתמכות על מתרגמים מקצועיים שיכינו עבורכם את העבודה. ברוב המקרים התוצאה גרועה!

 

ד. כללים לכתיבה, הדפסה ושילוב טבלאות, איורים מפות ותמונות

 

   ·   טיוטה המוגשת לבדיקה: חובה להגיש בהדפסת מחשב, עם מיספור עמודים אוטומטי וברווח כפול בין השורות ועם שוליים, כדי להשאיר מקום להערות.

   ·   גירסה מודפסת סופית: יש להגיש ברווח סטנדרטי בין השורות (1.5). יש להקפיד על מיספור עמודים.

   ·   טבלאות: כל טבלה מקבלת מספר סידורי רץ פנימי לעבודה הסמינריונית (שיכול כמובן להיות שונה ממספרה במקור). לכל טבחה תיכתב כותרת ובה מספרה ושם המעיד על תוכנה. כותרת הטבלה תהיה בעברית, גם אם המקור הוא לועזי, והיא תמוקם מעל הטבלה. מתחת לכותרת יש לרשום את המקור שממנו נלקחה הטבלה או עובדה  לפיו (שם המשפחה של המחבר/מחברים ושנת הפרסום). הערות לטבלה תירשמנה מתחת לטבלה. הרישום הטבלה יהיה בעברית וכיוונו מימין לשמאל, גם אם במקור הטבלאות נכתבו בלועזית.

   ·   גרפים, מפות ותמונות: כל אלה יכונו בעבודה "איורים" וימוספרו בסדר רץ פנימי לעבודה. לכל איור תיכתב כותרת ובה מספרו ושם המעיד על תוכנו. כותרת האיור תהיה בעברית והיא תמוקם מתחת לאיור. מתחת לכותר יש לרשום את המקור שממנו נלקח האיור (שם המשפחה של המחבר/מחברים ושנת הפרסום). הכיתובים באיורים יהיו בעברית. לסימנים שמופיעים בגראפים יש להצמיד מקרא המבאר את פירוש הסימנים.

 

לכל טבלה או איור חייבת להיות הפנייה מתוך הטקסט!!!

 

ה. כללי רישום ואיזכור של פריטים ביבליוגרפיים

 

רשימה ביבליוגרפית בסוף העבודה: כל הפריטים ששימשו להכנת העבודה ונזכרו בתוכה על כל פרקיה, חייבים להיכלל ברשימה. אין לכלול פריטים שלא נקראו ולא צוטטו ואין להסתמך על מקורות שאינם מצויים ברשימה הביבליוגרפית.

המקורות יירשמו בסדר א"ב עברי ולועזי של שמות המשפחה של המחברים. צורת הרישום היא לפי המקובל ברשימות ביבליוגרפיות המופיעות בפרסומים בתחום הביולוגיה. יש לאמץ כללי רישום אלה ונהוג בעקביות ברישום של שמות המקורות.

 

איזכור מקורות בגוף העבודה: לכל קטע מידע המופיע בעבודה, יש לציין את המקור שעליו מסתמכים. אם האיזכור מופיע בסוף הקטע המצוטט או המדווח נורא יירשם בתוך סוגריים. לדוגמה: (גוטרמן 1983). אם האיזכור מופיע לפני או במהלך הדיווח ניתן לרשום: לפי גוטרמן (1983)..איזכורים לועזיים יירשמו משמאל לימין. כאשר יש שני מחברים מזכירים את שניהם. למשל: (גליל ואיזיקוביץ, 1978) ובאנגלית: (Galil and Eisikowitch, 1978).

אם למקור המצוטט יש יותר  משני מחברים, מציינים רק את שם המחבר הראשון בתוספת המילה "וחובריו" ובלועזית מוסיפים et al..

דוגמאות: ויזל וחובריו, 1978. Waisel et al. 1978.

כאשר מציינים יותר ממקור אחד באיזכור יש לערוך את המקורות בסדר א"ב ולהכניס בין הפירסומים השונים סימן מפריד (;).

לעתים יש בעבודה דיווח או ציטוט של מקור בדרך עקיפה, מתוך המקור הראשי שעליו מסתמכים ("ציטוט מיד שניה". במקרה שאינכם קרואים או משתמשים בפירסום המקורי, אלא מצטטים רק את המקור המצטט, יש להזכיר את שניהם ולרשום לפי הדוגמה הבאה: (אורשן, 1951 מצוטט אצל זהרי, 1980).

 

ו. שמות צמחים ובעלי חיים

 

צמחים ובעלי חיים יופיעו בעבודה בשם המין המלא, דהיינו שם הסוג בצירוף שם התואר של המין. לפחות בכותרות הראשיות ובפעם הראשונה שבו נזכר שם המין בטקסט, עליו להיכתב במלואו בצירוף שמו המדעי באותיות לטיניות. דוגמה: אלת המסטיק Pistacia lentiscus.

בהמשך, ניתן לקצר את הכתיבה ע"י כתיבת האות הראשונה של שם הסוג. לדוגמה: א. המסטיק, P. lentiscus. אין צורך לחזור על הכתיבה בלטינית אחרי הפעם הראשונה שבה נזכר שם הצמח או בעל החיים.

מקובל להדגיש שמות של צמחים ובעלי חיים ע"י כתב מוטה, הדגשה או ע"י מתיחת קו מתחת לשם המין.

 

 

 

עבודה נעימה ובהצלחה!!