הגדל חלון
 

 

כללים צורניים לכתיבת עבודה אקדמית

 

1.         מבנה העבודה:

ü      שער: פרטים על הכותב, המורה, השיעור, כותרת העבודה ותאריך הגשה.

ü      תוכן העניינים: מפורט בהתאם לפרקים, תת-פרקים וסעיפים שבעבודה.

ü      מבוא: הצגה כללית של תחום העבודה, נושא העבודה, התיזות המרכזיות והמתודולוגיה.

ü      פרקים: פרקים, תתי-פרקים וסעיפים, מאורגנים בהיגיון ובשיטת סימון עקבית.

ü      סיכום: מה הושג בעבודה, מסקנות ו/או המלצות.

ü      רשימה ביבליוגרפית מלאה וערוכה בעקביות על-פי שיטה אחת.

ü      נספחים: מסמכים ותעודות ששימשו בעבודה - על פי הצורך.

 

 

מראי-מקום (איזכור ביבליוגרפי) בגוף העבודה:

יש להבחין בין ציטוט ישיר ממקורות (דברים בלשון המקור) לבין הסתמכות על מקורות                

(דברים בלשונך). יש לציין את המקור בכל מקרה, באחת משתי השיטות הבאות:

 

א. מראה-מקום בגוף הטקסט:

ü      לאחר ציטוט ישיר ממקורות, מראה-המקום יכלול שם משפחה ושנת פרסום, בתוספת מס' העמוד. דוגמה: (רוזנוב, 1986, עמ' 13).

ü      בצמוד להסתמכות על מקורות, מראה-המקום יכלול (בתוך סוגריים) שם משפחה ושנת פרסום. דוגמה: (רוג'רס, 1973).

                                   

ב. מראה-מקום בהערת שוליים:

יש להציב מספר סידורי (מורם ומוקטן) אחרי הציטטה. בנוסף לכך, יש להציב אותו מספר(בגודל רגיל) בתחתית העמוד. לאחר המספר יופיעו שם המשפחה ושם החיבור. דוגמה להערות שוליים בתחתית העמוד:

ü      רוזנוב, "יסודות אידיאולוגיים ואוטופיים של החינוך, עמ' 13. (ציטטה ממקור).

ü      רוג'רס, החופש ללמוד. (הסתמכות על מקור).

ü      שם, עמ'... (במקרה של מראה-מקום מאותו מקור שממנו נלקח מראה המקום הקודם, אך מעמוד אחר).

           

מיקום ציטטות (מובאות) והצגתן:

יש למקם ציטטות קצרות בין מרכאות כפולות, משולבות בגוף הטקסט, ולציין בסופן

מראה-מקום הולם. לעומת זאת, ציטטה בת למעלה מארבע-חמש שורות יש להפריד מגוף

הטקסט: יש למקם אותה עם רווח של שורה מעליה ומתחתיה, וברווח מוגדל מן השוליים

הימניים. אין לתחום את הציטטה הארוכה בין מרכאות כפולות, אך גם בסופה יש לציין

מראה-מקום (כמצוין בסעיף הקודם). משבחרת בשיטת מראה-מקום מסוימת, עליך לדבוק בה בעקביות.

 

 

עריכת הרשימה הביבליוגרפית:

יש לערוך את הרשימה הביבליוגרפית בסוף העבודה (לפני הנספחים) ובסדר האלף-בית של שמות משפחת הכותבים.

 אפשר להשתמש בכל דגם המשמש בכתב-עת אקדמי מוכר, ובלבד ששיטת הרישום תהיה עקבית.

להלן דגם כתב-העת מגמות: שם משפחה, שם פרטי (שנת פרסום), "שם מאמר או פרק" (בתוך מרכאות), שם ספר או כתב-עת (מודגש באותיות שמנות או בקו). מקום ההוצאה: בית ההוצאה (במקרה של מאמר בכתב-עת יצוין טווח העמודים, כשהמספר הנמוך מימין והגבוה משמאל - 89-72).

 

 להלן דוגמאות לרישום ספר, מאמר מקובץ ומאמר מכתב-עת:

ü      לם, צבי (1973). ההגיונות הסותרים בהוראה. תל-אביב: ספרית פועלים.

ü      ליבוביץ ישעיהו (1990). "חוק וערך". בתוך מנוחין ישי (עורך). על דמוקרטיה וציות.             תל-אביב: סימן קריאה.

ü      קליינברגר, אהרון פריץ (1961). "הזכות לחנך לערכים מחייבים: מגמות ל'א (4), עמ' 337-332.

 

עקרונות צורניים:

יש לארגן את מכלולי הרעיונות בפיסקאות. כל פיסקה תהיה יחידת מסר מגובשת, המתמקדת בעניין אחד.

יש להזיח (להכניס) כל תחילת פיסקה 6-3 רווחים מהשוליים.

יש להשאיר שוליים של כ2.5- ס"מ מכל הכיוונים (ימין ושמאל למעלה ולמטה), להדפיס ברווחים כפולים בין השורות לכתוב בכתיב מלא ותקין ולשמור על כללי הפיסוק.

הקפד על השארת רווח של אות אחת אחרי סימני הפיסוק (אחרי סיום משפט אפשר להשאיר שני רווחים).