הגדל חלון

מדריך למחקר פעולה עבור מורים

תרגום – חביבה גרדי

resarch for teachers   A" point by point" guide to action

: Colin Henry&Stephen Kemmis

the Australian Administrator School of Education Deacin University vol. 6, no. 4, 1985, pp. 1-4

 

 

במסמך זה, המחברים מציגים מדריך מעשי המלמד איך בתי ספר עוסקים במחקר עצמי, שאמור להוביל לשינוי. המאמר מוצג בדרך  מעשית, שמסוגלת להוביל לביצוע בשטח.

 

הגדרה: מחקר פעולה הוא סוג של מחקר עצמי רפלקטיבי, המבוצע  על ידי המשתתפים – המפעילים בעצמם, על מנת לשפר את פעילותם בתהליך רציונלי, ועל מנת להבין את המצבים האישיים והחברתיים בהם מתקיימת ההתנסות.

 זאת, בתחום החברה או החינוך.

המשתתפים יכולים להיות מורים סטודנטים   או מנהלים. התהליך הוא מעשיר יותר, כאשר מתקיים שיתוף פעולה  בין הפרטים באירגון ובין אנשי מקצוע  חיצוניים.

בחינוך, מחקרי פעולה  מופעלים כחלק מפתוח תוכניות לימודים בית ספרי, פתוח צוות, ותהליכי שיפור אחרים. לדוגמא: יוזמה של יצירת "חוקים " בתוך הכתה או בבית הספר; שינוי הערכת השגי לומדים  אישית, לעומת הערכת השגי לומדים השוואתית, ועוד.

 

 

6 דוגמאות של מחקרי פעולה שבוצעו ע"י מורים:

 

1.      מורה אישה, שהתענינה בקשרים – ביחסים בין המינים בכתתה, בקשה ממורה עמיתה לתצפת ולתעד מהלך שיעור. בתצפית של חצי שעה, תועד, שהיא פונה מספר פניות כפול לבנים מאשר לבנות, למרות שבכתה היו בנים ובנות במידה שווה.  המורה שינתה את מנהגה בהדרגתיות, מאחר והיא הייתה צריכה להרגיל גם את התלמידים לשינוי הציפיות שלהם והרגישויות שלהם בכל הקשור לדרך התקשורת שלה איתם בכתה.

2.      מורה לפיסיקה בעל  ותק של 12 שנה, התעניין ברמת ההבנה של התלמידים בשיעורים שלו. הוא הרגיש שבשיעוריו, לתלמידים יש מעט מדי הזדמנות לשוחח על רעיונותיהם והבנתם את התופעות הפיסיקליות. לאחר צפייה הוא הבין שעליו לשנות משהו, שכן התצפית גילתה שהוא  "בשידור" (מדבר) כ85% מהזמן, וכמובן, לתלמידים לא נשאר זמן לפתח חשיבה אישית. השינוי שהוא הכניס, הדרגה, ובאופן מודע היה, שהוא צמצם את זמן ה"שידור" לכ 40%, ושינה את אופי השאלות שהוא הפנה לכתה. כך, הוא איפשר לדתלמידים לדון בסוגיות שהם בעצמם העלו או שהמורה העלה, ביתר אריכות ובאינטרקציות רבות יותר בינם לבין עצמם.

3.      למורה הייתה בעיה עם כתה בלתי ממושמעת של  תלמידים בני 9 .  היא הקליטה עצמה כיצד היא מטפלת בבעיות משמעת וגילתה להפתעתה, כיצד היא "מייצרת" את בעיות המשמעת, על ידי מדיניות של השלטת חוקים, בה היא העסיקה את הכתה ללא הרף. כתוצאה מהבנה זו, היא החלה להעלות לדיון במסגרת הכתה בבעיות משמעת ונסתה לשתף את התלמידים בפתרון. הבעיות פשוט, נעלמו.כך, היא הבינה שאולי כדאי שהיא תשתף את התלמידים גם ב"חקירת" תוכנית הלימודים ודרכי ההוראה, ולא רק בחקיקת "חוקי משמעת". כך היא הבינה שעליה להבנות את תוכנית הלימודים מנקודת המוצא של הידע הקודם של התלמידים ולצאת מתוך העניין שלהם, כבסיס להמשך למידה.

4.      קבוצת מורים החליטה לנסות לעקוב אחר שיטות של "הוראה מתקנת", בחטיבת הביניים. אחרי שהם אספו נתונים מהתלמידים, רשמו יומני תצפית בעצמם, נתחו ביחד את הממצאים, הפעילו שיפוט משותף, ונתחו את תוצאות עיבוד הממצאים,  הגיעו למסקנה, שהכנסתו של מורה נוסף לכתה, כמורה שעובד על הוראה מתקנת, נותנת תוצאות טובות יותר מאשר הוצאתו של תלמיד לשיעורים של תיקוני  למידה.

5.      קבוצת מורים החליטה  לחקור את הבעיתיות ואת ההשפעות שיש להערכת השגי לומדים בעלת אופי תיאורי (לעומת אופי מספרי) ובעלת אופי אישי (לעומת אופי  השוואתי). הם אספו נתונים בעזרת שאלונים לתלמידים למורים ולהורים והם גילו ש:

하나.              תלמידים מעדיפים את הערכת ההשגים המתארת ומוצאים שהיא עוזרת יותר במאמצי השיפור מההערכה המספרית ומשפרת את האקלים והקשרים בין מורים וילדים.

둘.                        כמה מורים, תלמידים והורים סברו שההערכה המספרית נותנת מימד טוב יותר להבנת המצב

 

החלטת המורים הייתה להמשיך להעריך את התלמידים בעזרת הערכה תיאורית בגלל  הממצא הברור, שהערכה מספרית הופכת לזרז מוטיבציה חיצוני בלבד. כך, שבמערכת השיקולים הכוללת, שהתבססה על ממצאים רבים, החליטו להמשיך להעריך הערכה תיאורית, למרות שחלק מהנשאלים לא אהבו אותה.

 

6.      מורה ללימודי סביבה בבית הספר היסודי, היה לא מרוצה מיכולתם של  התלמידים לשאול שאלות חקר הקשורות ביחסים בינם לבין סביבתם. הוא שינה את דרך עבודתו, משיטה שבה המורה מוביל  דיון בכתה שלמה לדיון בקבוצות קטנות, עם יציאה לעיר. התלמידים התחילו לשאול שאלות הקשורות לסביבתם, כי הם נמצאו בסביבה טבעית, ובקשו מהמורה ש"לא יפריע" בדיון. השאלה אותה שאל את עצמו המורה עכשיו, הייתה: איך להיות במעמד של ניהול המערך הלימודי, מבלי להשפיע על  אופי הדיון?

 

ארבע דברים שהם אינם מחקר פעולה:

 

1.      זהו לא הדבר הרגיל שמורים עושים כשהם חושבים על ההוראה שלהם. מחקר פעולה הוא איסוף נתונים (הוכחות) שיטתי, עליו מבססים רפלקציה.

2.      זה איננו "פתרון בעיות". מחקרי פעולה מפעיל "הצגת בעיות" ולא רק פתרון בעיות. מחקר פעולה אינו מתחיל מהבט של פטולוגיה (חולי),  של בעיות. זוהי פעולה המובלת ע"י הרצון לשפר  ולהבין את העולם המקצועי, כמי שמבין את השפעתם ויכולתם של שיפורים שמתבצעים תוך כדי שינוי.

3.      זה איננו מחקר על  אנשים אחרים.מחקר פעולה נחקר ע"י אנשים, על עבודתם הם, על מנת לעזור לעצמם לשפר מה שהם  עושים, כולל מה שהם עושים ואיך שהם עושים עם "אחרים" ולמען אחרים. מחקר פעולה אינו מתיחס לאנשים כאובייקטים. הוא מתיחס לאנשים כיצורים אוטונומיים, המשתתפים באופן פעיל ביצירת חייהם, כמי שיודעים את מה שהם עושים.

4.      זה איננו מחקר ב"מדעים" שמייושם לתחום  ההוראה. חשוב לזכור שיש  היבטים אחדים לעולם המחקר. מחקר פעולה אינינו דומה למחקר במדעים, מאחר והוא אינו עוסק רק בבדיקת השערות מחקריות או רק משתמש בנתונים על מנת להגיע למסקנות. מחקר פעולה מאמץ מבט של מדעי החברה, שהוא שונה ממחקר במדעי החיים או מדעי הטבע למשל. בתחום המדעים, הגורמים הנחקרים יכולים להחשב ל"דברים", לאובייקטים למחקר.  בנבדל ממחקרים פוזיטיביסטיים בתחום המדעים,מחקר הפעולה  לוקח בחשבון גם את הצרכים והיחודיות של החוקר עצמו, שהוא חלק בלתי נפרד מהחקירה (המורה או איש החינוך). מחקר זה אינו רק מחקר "מסביר" או "מפרש" את המציאות, כפי שקורה בדרך כלל בתחום המדעים. זהו מחקר הקשור בקבלת החלטות על שינויים ולא רק מתן הסבר או פרשנות על השינויים הננקטים או הרצויים.  מחקר פעולה הוא תהליך חי ושיטתי של התפתחות בו שותפים החוקר (איש החינוך המבצע את המחקר) והסיטואציה בה  הוא עוסק. שום סוג אחר של מחקר אינו בעל המטרה הכפולה והמענינת הזו: שינוי החוקר והסיטואציה הנחקרת גם יחד.

 

נקודות מפתח במחקר פעולה:

 

1.      זוהי גישה לשיפור החינוך ע"י הכנסת שינויים ולמידה מהמסקנות של הפעלת השינוי.

2.      זהו מחקר בעל אופי משתף; זהו מחקר  בו האנשים עובדים על השיפור של  התנסותם האישית (עבודתם), ורק כחלק משני, על  התנסויותיהם של אנשים אחרים.

3.      זוהי התפתחות הנובעת מהתנסות בספירלה של רפלקציה עצמית, במעגלים מתפתחים של: תכנון, הפעלה (בה מייושם התכנון), צפייה ביישום באופן שיטתי  ועיבוד הממצא, ואז שוב תכנון מחודש הנובע מהממצאים, יישום מחודש, צפייה שיטתיתית חוזרת.

 דרך טובה להתחיל מחקר פעולה היא לבחור נתונים בתחום מסויים בבית הספר שבו יש עניין של צוות רחב, לשקף את הממצאים, לשקול שינוי בהתאם לממצאים ואז – לשנות/לצפות ולאסוף נתונים/לנתח רפלקטיבית/לשנות בהתאם לצורך.  דרך אחרת להתחיל היא  בדרך של  חקירה של שינוי שכבר בתהליך הפעלה: איסוף נתונים על מה קורה, שיקוף הממצאים, ואז, שיפור הפעולה.

בשני המקרים, בודאוי יהיו נושאים ובעיות נתונים במחלוקת ונושאים שבהם יש הסכמות. בשני המקרים המתנסים עצמם (המורים, אנשי החינוך), מעורבים בתהליך החקירה – כשתהליך הרפלקציה האישית מייושם באופן עקבי ושיטתי.

4.      מחקר פעולה הוא גורם משתף. הוא מערב את האנשים הפועלים לא רק בביצוע   אלא גם בתהליך של שיפור הביצוע, ומרחיב את מעגל המעורבות מאלה המעורבים באופן ישיר,אל אלה המושפעים גם בדרך עקיפה מהפעולה.

5.      יש למסד קבוצות  קטנות של אנשי צוות שמוכנים להסתכלות עצמית ביקורתית, בנושאים חשובים להם. מהלך זה הוא אפשרי לאור הקירבה הנוצרת, והאחריות ההדדית שנוצרת כשהקבוצה שותפה בכל שלבי מחקר הפעולה: בתכנון, בביצוע, בצפייה וברפלקציה. המטרה היא, לבנות קבוצות של  אנשים המוכנים להבהיר לעצמם את הקשרים בין נסיבות, ביצוע תוכנית ותוצאות, כמעורבים באופן ישיר, תוך כדי  שהם משחררים עצמם  מהמבוכה האישית והמוסדית, ומאפשרת להם להפעיל  את מערכת הערכים  המקצועית והאישית שלהם.

6.      זהו תהליך למידה שיטתי, בו אנשים פועלים מתוך חיפוש תשובות דליברטיבי, (שקלא ותריא ), תוך כדי שהם נשארים פתוחים להפתעות ומגיבים לאפשרויות. זהו תהליך בו אנו משתמשים בחשיבה ביקורתית שבא לתת  מידע  תוך כדי תהליך הביצוע, כך שהעשייה  תהיה  מונהגת ומבוססת על מידע אמיתי ועל מחוייבות, כך שנוכל באופן מתמיד להעמיד במבחן את הערכים החינוכיים (האמונות החינוכיות) שלנו.

7.      זהו תהליך שעוזר לאנשי חינוך לחבר את עשייתם החינוכית לתאוריה  תוך כדי היותם חקרניים (סקרניים) לגבי הקשר בין נסיבות , ביצוע  ותוצאות ומבינים את התוצאות בין שלושת המרכיבים הנ"ל בחייהם המקצועיים והפרטיים. מבצעים של מחקרי פעולה למעשה, מכוונים ומבקרים את פעילותם  באופן רציונלי ורציונליות זו היא התאוריה החינוכית של  המבצעים, הבוחנים את עבודתם תדיר.

8.      אנשי החינוך המבצעים מחקרי פעולה, שמים את הפרקטיקה שלהם, את רעיונותיהם, השערותיהם על מקום עבודתם ועבודתם החינוכית במבחן ע" י איסוף ראיות, שעשויות לאלץ אותם להודות בפני עצמם ובפני אחרים, שהנחותיהם לגבי עבודתם – עלולות לעתים להיות גם מוטעות.

9.      מחקר הפעולה מאפשר חשיבה פתוחה  על נתונים. זה כולל לא רק הקלטות עם ראיות של מה שבאמת קורה, אלא גם הבהרה באיזה נסיבות נאספו הנתונים ואת הנתוח האוטנטי של חשיבת הצוות, תגובות הצוות והתרשמות הצוות  על המתרחש.

10.  מחקר פעולה מעודד מורים לבצע יומן אישי. זהו המקום בו אנו רושמים או מקליטים את התקדמותנו את תחושתנו ואת הרפלקציה האישית, על שני מסלולים מקבילים של פעולה: למידתנו על הפרקטיקה שלנו ואיך היא מתפתחת ולמידתנו על התהליך האישי שאנו חווים. זהו יומן המחקר.

11.  זהו גם מהלך "פוליטי", מאחר והוא מערב  אותנו ביוזמה של הכנסת שינויים שעלולה להשפיע גם על אחרים, לכן זה יוצר לעתים התנגדות  בקירבנו ולעתים, יוצרת התנגדות אצל אחרים.

12.  מערב אנשים לבצע נתוח אנליטי של מצבים בכתה ובבית הספר, במקום בו הם עובדים. מצב זה יכול לעורר התנגדות שכן זה מעורר קונפליקט בין אמונות וביצוע שהיו נהוגים במוסד כמוסכמה, לבין הרעיונות החדשים שעלו לאחר בדיקות שיטטיות. ניתן למתן מצב זה ע"י כך שמצרפים אנשים נוספים למערכת הבודקת את עצמה.

13.  יש להתחיל בקטן, דרך הפעלת שינוי ששותף בו רק אדם אחד (אני, למשל, וה"אני" הזה, יכול להיות כל אחד מכם). נתן להתחיל מחקר פעולה אפילו מבדיקתו של אדם אחד הבודק עצמו, ורק לאחר מכן לעבור לבדיקה של  תופעות הכוללות שותפים רבים ( אנשי צוות רבים).

14.  התחל במעגלים קטנים של תכנון, ביצוע, צפייה ורפלקציה, שיכולים לעזור באיתור  סוגיות (מטרות), תפיסות, רעיונות להפעלת שינוי, בדרך יותר בהירה, כך שאנשים המעורבים בחיפוש יוכלו לאתר שאלות יותר בהירות ויותר בעלות עוצמה, עבור עצמם ועבור התקדמות עבודתם.

15.  התחילו מקבוצות קטנות, אפילו מקבוצה של אדם אחד, שמוכן לשתף

      פעולה להתחלה אבל  יש להרחיב בהדרגה את מעגל המשתתפים במחקרי

      פעולה.

16.  רצוי לקיים רשומה של סוגי השיפור המתמיד שלנו כפרטים ושל המוסד

      כמוסד, בתחומים הבאים: א. רישום/מיפוי של הסתכלות ביקורתית על

       הדרך בה אנו משנים לצורך שיפור את הפרקטיקה שלנו בכתה ( דרך

      ההוראה)  ב. רישום/מיפוי של הסתכלות ביקורתית על הדרך בה השתנו

      ההבנות שלנו את הרעיונות שמובילים את הפרקטיקה ואת משמעותם,

     והשפה שאנו משתמשים בה כדי לתאר את השינוי     ג. רישום/מיפוי של

     הסתכלות ביקורתית על  השינויים אותם עבר ועובר המוסד בו אנו עובדים,

      כמוסד   ד. רישום/מיפוי של הסתכלות ביקורתית על התהליך של הפעלת

      מחקרי פעולה בשותף, הבנתנו את תהליך מחקר הפעולה והשפעתו על ינו

      ועל המוסד  בו אנו עובדים, כרקע התומך והמאפשר אורח חיים של מחקרי

      פעולה.

17.  מחקרי הפעולה מאפשרים לנו לתת הצדקה הגיונית לעבודתנו החינוכית

     כלפי "האחר". ה"אחר", יכול להיות פנימי (בתוך בית הספר) או חיצוני

     (מחוץ לבית הספר). בעזרת מחקר הפעולה אנו יכולים להראות הוכחות

     לאיסוף מידע, עיבודו ופירושו הרפלקטיבי, ששמשו ככלים  ליצור

     התפתחות/שינוי שקולים והגיוניים, מבוקרים ע"י עין  עצמית ביקורתית.

    לאחר שמפתחים רציונל של דרך חיים מקצועית כזאת, ניתן , באופן לגיטימי,

    לשאול את ה"אחר", מהי ההצדקה התאורטית של עבודת ה"אחר", וההוכחה

     לקיומה של חשיבה רפלקטיבית,  מצידו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כמה הערות מתוך נסיון:

 

  1. שתף עצמך  - תהיה "לומד מדגים" של מחקר פעולה.
  2. ארגן עצמך. עשה שדברים יתחילו "לזוז" בתחום מחקרי פעולה, אתר גרעין של התלהבות, ארגן זמני פגישה , ועוד.
  3. התחל בקטן. אולי תציע הצעות "קטנות", כדי לאפשר לאנשים להתחיל. כך למשל: מי מודד ומעריך את הידע בכתתך?
  4. מסד זמן. הגדר זמן ראלי שמאפשר לאנשים לאסוף נתונים, לחשוב, לפרש ולדווח לאחר 2-3 מעגלים של תכנון הפעלה, תצפית ורפלקציה.
  5. ארגן שיחות לדיווח על התקדמות
  6. צפה מאנשים ללמוד מהנסיון. אפשר להם לטעות.
  7. התעקש על  דיווח של איסוף נתונים מאחר ונתונים הם מהותיים והם יהפכו את המפגשים ל"חיים". אל תסכים לטיעון ש"אין נתונים". אתה חייב להציג נתונים על מנת לשכנע.
  8. תהייה מרוצה להתחיל לעבוד עם קבוצה קטנה.זה מאפשר "כניסה קלה" לאחרים. הזמן אחרים להגיע כשנושאים שמענינים אותם, נדונים.
  9. קח בחשבון תכנון ארוך טווח, מפני ששינוי בכתה ובמבנה בית הספר הם שינויים איטיים וארוכי טווח, לא "אירוע" חד פעמי, שמסתיים בביצוע חד פעמי.
  10. ערב בתהליכי המחקר את אלה שהם מעורבים בהפעלת השינוי כך שהם יתחלקו באחריות לגבי הכנסת מחקר הפעולה כתהליך בית ספרי – ולא רק בקנה המידה של החלק האישי שלהם, במחקר הפעולה.
  11. זכור כי הדרך שבה אתה חושב על דברים, השפה בה אתה משתמש וההבנות שמעצבים את פעולתך (התפיסות שלך) עשויים לעבור שינוי, אולי באותה מידה כמו פעולה קטנה וספציפית  אותה אתה עושה. חבר ביקורתי יכול לעזור לך לעצב את מה שאתה חושב כמו שאת מה שאתה עושה.
  12. עקוב אחר התקדמות לא רק עם הקבוצה העושה מחקר פעולה אלא עם כל הצוות ומתענינים אחרים. רצוי ליצור "יחסי ציבור", פרסום, להצלחות על ידי הצגת הדברים שנעשו.
  13. אם יש צורך, אפשר ליצור "טקסים לגיטימיים" ולהזמין יועצים אחרים מבחוץ, על מנת להראות את השגי בית הספר, כקבוצה.
  14. עשה לך זמן לכתוב במהלך הפרוייקט שלך. כתוב את ההתחלה, התכנון, התצפיות , הערות רפלקטיביות, ושלבים של סיומות תקופתיות כמו סוף פרק, סוף שנה ועוד. אפשר גם "להתרברב" מעט.
  15. תהיה בהיר והסבר מה השגתם/השגת. כתוב דוח על מחקר הפעולה שלך לאחרים. הזמן אותם להגיב על הדרך התאורטית שלך והפוך אותם למתענינים בדרך שלך, דרך שיפור במחקרי פעולה.
  16. עליך לזכור, כהמשך, את ההבחנה בין חינוך לבין בית ספר. בית ספר הוא מקום בו מתקיים תהליך ממוסד שתפקידו לעודד ולקדם חינוך, אלא שעל ידי מיסוד התהליך, ה"חינוך" יכול להפגע. מחקר פעולה הוא תהליך מעשי שעוזר לאלה שמודעים לבעיתיות זו, לבנות חשיבה ביקורתית על בית הספר כמוסד, מתוך הפרספקטיבה של החינוך, ולשפר את ההבט של החינוך במוסדות חינוך (בתי ספר). יעזור לך, אם תקרא איך אחרים ביצעו תהליכי שינוי מתוך חשיבה ביקורתית על הקיים, לצורך שיפור.
  17. שאל את עצמך, איך מחקר הפעולה שלך עוזר לך ולאלה שאתה עובד איתם,  להרחיב ולהגדיל את היקף הערכים החינוכיים שלאורם אתה עובד.

 

 

 

 

מחקרי פעולה ב"רננים" - נושאים וקבוצות עבודה

 

 

תפקיד בבי"ס

שמות המשתתפים

הנושא: מה בודקים?

 

 

 

 

 

 

 

 

על מנת להקל על איתור נושא, את/ן יכולה/ות לשאול עצמכ/ן או לומר הקול:

·        הייתי רוצה לשפר את….

·        כמה עמיתים בבית הספר מרגישים לא טוב ביחס…מה אני יכולה לעשות כדי לשנות את המצב?

·        אני מבולבלת/נבוכה  מ…

·        …הוא מקור לאי שקט. מה אני יכולה לעשות למען זה?

·        יש לי רעיון שאני רוצה ליישמו בכתתי / בגוש שלי…

·        איך יכול הנסיון של…להיות מיושם בכתתי?

·        עד כמה אני באמת מתחברת בכתתי לאמונות בית הספר?

·        ועוד…

 

בחרו רעיון/נושא.

 

חשוב/בו נמק/קו:  מדוע לדעתך או לדעת הקבוצה, בדיקת נושא זה עשוי לתרום  להבנות הצוות ולשיפור העבודה החינוכית שלכם? אולי נושא אחר חשוב לכם יותר והוא עשוי להביא לריענון יותר משמעותי בעבודה? מה באמת חשוב לכם?