הגדל חלון

תקשורת חלופית תומכת (AAC)

 

נלקח מתוך:

 

חצרוני, א.; רובין, ק.; קונקול, א. (1999). המחשב ככלי לתקשורת    עבור ילדות עם תסמונת רט. מחשבים בחינוך,  48, 18-25.

 

Lloyd, L. L. & Kangas, K.A. (1994). Augmentative and Alternative                 Communication. In G. H. Shames, E. Wiig, and W. Second (Eds.)  Human Communication Disorders (4th Ed., pp. 606-657). New York

Merrill / Macmillan

תקשורת חלופית - תומכת (Augmentative & Alternative Communication - AAC), הנה סדרה של שיטות ואסטרטגיות, אשר באות לעזור לאנשים המתקשים בתקשורת מילולית וכתובה. תקשורת זו כוללת טווח רחב של שיטות התומכות בסוגים רבים של בעיות תקשורת, מבעיות דיבור קלות ועד חוסר יכולת לתקשר בכלל.

באופן כללי ניתן לחלק את טכניקת AAC לשתי קטגוריות עיקריות: עם עזרים וללא עזרים. הטכניקות ללא עזרים משתמשות רק באדם עצמו, וכוללות שפת סימנים, ג'סטות, הבעות פנים, פנטומימה, הצבעה, נעיצת עיניים וכו'.

הסוג השני הינו טכניקות הנעזרות בעזרים חיצוניים, הנעים מעזרים פשוטים, כגון לוחות תקשורת שונים, ועד למכשירים אלקטרוניים מתוחכמים, כגון מכשירי פלט קוליים.

השימוש בתקשורת חלופית ותומכת מאפשר, באמצעות יישומי מחשב, טכנולוגיות ואסטרטגיות שונות המאפשרות לימוד וזיהוי תמונות וסמלים כמייצגי מילים, לפצות ולהקל על מגבלות הנובעות מקשיי התבטאות.

אחת ממערכות הסמלים נקראת מערכת תמונות לתקשורת:

Picture Communication Symbols - PCS. מערכת זו הנה אוסף ציורים פשוטים, אשר פותחו ע"י מאייר ג'ונסון (1995) בכדי לאפשר לילדים ליקויי תקשורת להביע את עצמם בצורה אפקטיבית. מערכת הסמלים קלה לזיהוי, בעלת סמלים שקופים, מאפשרת לימוד שהוא מהיר יחסית, מונעת תסכולים וקשיים הנובעים מחוסר הבנה, והיא נגישה וקלה לעבודה עם לוחות תקשורת המשמשים לעבודה עם ילדים ליקויי תקשורת. זוהי, כאמור, דוגמה אחת מתוך מגוון רחב של אפשרויות תקשורת שמציעה תקשורת חלופית ותומכת. (Lloyd &  Kangas, 1994; חצרוני, רובין וקונקול, 1999).

למרות הכשרה נרחבת ושיטתית בשיטות תקשורת הנעזרות בלוחות תקשורת ועזרים אחרים, מחקרים הראו כי תלמידים בעלי מוגבלות שכלית חמורה ממשיכים להראות חסר משמעותי ביכולות תקשורתיות.

האוגטון, ברונצקי וגס (1987), מצאו שימוש שכיח יותר בתנועות גוף (העוויות, למשל) ותגובות חברתיות (חיוך, למשל) מאשר בסימנים, בלוחות תקשורת ובהתנהגויות מילוליות. עבור ילדים בעלי מוגבלות שכלית חמורה, גילוי האפשרות כי הם מסוגלים לתקשר באמצעות התנהגויותיהם, ע"י קבלת תגובה מאלה עמם הם באים במגע, הינו צעד מכריע. מבסיס זה הם יכולים להמשיך ולפתח את היכולת להשתמש במבנים וצורות תקשורת יותר קונבנציונאליות.

לילדים בעלי פגמים בהתפתחות, הנוכחות בלבד של שותף לתקשורת אינה מספיקה. בכדי ליצור הזדמנויות לתקשורת, על השותפים לדעת לזהות הזדמנויות אלו ולוודא כי הן אכן מובילות להגדלת היכולת התקשורתית.

ישנן מספר סיבות לכך שאנשים בעלי פגמים בהתפתחות אינם מקבלים מספיק הזדמנויות לתקשורת.

סיבה אחת היא שהשותף הפוטנציאלי עלול להיכשל בזיהוי ההזדמנות לתקשורת. סיבה נוספת היא שהשותפים לתקשורת צופים לעיתים את צורכיהם ורצונותיהם של האנשים, ובכך לא מאפשרים להם הזדמנות להביע את רצונותיהם בעצמם. בנוסף לכך, חוסר בכישורים תקשורתיים עלול לחזק את נטייתם של המאזינים לתת פחות הזדמנויות לתקשורת.

(Sigafoos, 1999).

סיגפוס, לאורי ופאנל (1996), הציעו כי התערבות של תקשורת חלופית תומכת לאנשים בעלי מוגבלות שכלית יכולה להתחיל ע"י לימוד מיומנויות כגון בקשה ודחייה. מיומנויות אלו מאפשרות לאדם להביע רצונות וצרכים בסיסיים, וליצור שליטה מסוימת על הסביבה. כמו כן הן יכולות להוות בסיס לתקשורת מורכבת יותר, כגון שימוש בסמלים לצורך שיחה.