הגדל חלון

תלמידים עם קשיי למידה ספציפיים (LD ) בחיבורים בכתב עלולים להיתקל בקשיים בהבעה בכתב את אשר הם מסוגלים להעביר בעל פה. טכנולוגיות יישום קולי  מאפשרות לדבר לתוך מיקרופון ולראות את המילים על צג המחשב, בפורמט של מעבד תמלילים מוכן לשינויים ולעריכה. המחקר שלפנינו עוקב אחר מאמציו של תלמיד בכתה ו' ללמוד להשתמש בטכנולוגיה הזו על מנת לעזור לו בתקשורת כתובה. הממצאים מצביעים על כך שטכנולוגיה זו עשויה לתת מענה לתלמידים עם LD לאחר שהיא מותאמת להם ומאפשרת להם שימוש פשוט יותר.

 

לאחרונה הפכו טכנולוגיות מסוימות (כגון: מחשבים, מחשבונים, קלטות דיסקים) נפוצות יותר וזולות יותר לרכישה. אי לכך חושבים אנשי חינוך שניתן יהיה לנצל טכנולוגיות אלה על מנת לעזור לתלמידים עם קשיי למידה. מאחר וניתן "ללמד" מכשירים אלה לזהות דיבור ולהעבירו לכתב על צג המחשב, האם אפשרי יהיה להשתמש בהם לעזור לתלמידים עם יכולות דיבור טובות שסובלים מקשיים בתקשורת כתובה.

הסברה היא שאם ניתן יהיה לאפשר לתלמידים אלה "לדבר" אל המחשב שיזהה את קולם ויציג את הדברים על הצג מוכנים לעריכה ולשינויים ניתן יהיה לאפשר להם להביע ביתר קלות את אשר הם יודעים.

מאמר זה סוקר את המחקרים בנושא, מתאר את השיטות הטכנולוגיות המאפשרות העברת קול לכתב, מתאר את התוצאות של השימוש בטכנולוגית VoiceType (1992), ומציעה מסקנות והשלכות המבוססות על המחקר.

הבעיות של תלמידים הסובלים מDL  מתועדות היטב. סקירתו של Barenbaum  (1991), מראה שבמקצועות החיבור נתקלים תלמידים אלה בקשיים בתחום סמני הפיסוק, כתיב, ושימוש במילים הנכונות; לקויים באלמנטים ביקורתיים, הכללת רעיונות לא רלוונטיים, והתייחסויות לא ברורות;  אפיונים מכניים מדי של הכתיבה. כמו כן לוקים תלמידים אלה באי יכולת שמירת שלמותו של הרעיון בחיבור.

על לימוד כתיבת חיבור להתייחס לשלושה תחומים ספציפיים כפי שטוענים   ewcomer: & Barenbaum , 1991: המכניקה של הכתיב, הדקדוק והפיסוק; המבנה והשלמות של הכתיבה; וכן ביצוע הכתיבה על הדף.

חוקרים ואנשי מקצוע הצליחו להתאים שיטות להקניית היכולות הנ"ל בשיטות טכנולוגיה חדשניות שונות. בנוסף טוענים חוקרים אלה שעל המורה להתייחס ל:

א) חזרה ושינון לאורך זמן

ב) ליצור הזדמנויות עבור התלמיד

ג) מעורבות התלמיד ולקיחת אחריות על תהליך הכתיבה.

מחקרים הראו שבתרגילים בהם ילדים הכתיבו למורה או למבוגר אחר את אשר הם רוצים לומר, בעוד אותו מבוגר כותב את הנאמר מפי התלמיד על הלוח, יכולת הביטוי של התלמיד עלתה ב86% עד 163%. כלומר הכתיבה המסורבלת של תלמידים עם LD הורידה את תפוקתו של התלמיד. המגבלה של שיטה זו היא העדר משאבים וכוח אדם מספיק על מנת לאפשר שיטה זו של כתיבה.

טכנולוגיות של תמלול הדבור הזמינה כיום מאפשרת למשתמש לדבר לתוך המיקרופון ומיד לראות את הדברים שאמר מופיעים בכתב על הצג. מה שאינו ברור דיו הוא האם מסוגלים תלמידים עם LD ללמוד להשתמש בטכנולוגיות אלה.

על מנת לברר האם ניתן לעזור לתלמידים בכיתות הביניים שאובחנו כסובלים מLD ללמוד לתמלל את עבודותיהם על ידי תוכנת הVoiceType . שלוש שאלות הנחו את המחקר הזה:

1.                  האם יכולים מלמידים בבית הספר היסודי ללמוד להשתמש בVoiceType ?

2.                  האם השיטה הזו יעילה דיה על מנת לתמוך בסוגי המטלות שעל התלמידים לבצע?

3.                  האם התהליך כולו אכן יביא לשיפור התקשורת?

 

הטכנולוגיה

שיטת הVoiceType  נבחרה מאחר והיא הייתה הזולה ביותר באותה עת. התלמידים הודרכו כיצד "לאמן" את המכונה, על ידי השמעת כמה מאות מילים מראש שלוש פעמים כל מילה. לאחר מכן המכשיר היה אמור לזהות במידה סבירה של דיוק את קולו ומלותיו של המשתמש.

בשלב זה התחיל התלמיד להכתיב לתוך המיקרופון. את המילה שהוא אומר הוא רואה על הצג. אם המילה נכונה המשתמש ממשיך למילה הבאה. אם המילה המופיעה על הצג אינה נכונה, יכול המשתמש לבחור מילה אחרת מתוך מבחר של אפשרויות. אם המילה הנדרשת לא מופיעה אזי על המשתמש להקליד לתוך המכשיר את המילה.

 

התהליך

התלמידים במחקר נדרשו לבצע קטעים של כתיבה בנושא עצמם. על מנת לבצע זאת היה עליהם לזכור ספור שלם, וכן לדעת לתפעל את מכשיר הVoiceType.

עריכת חיבור בעל פה על מנת להעלות אותו על הכתב דורשת כישורים מיוחדים מכיוון שהתלמיד חייב לזכור את כל שלבי החשיבה המורכבים  ובאותה עת לכתוב אותם. החוקר/מאמן של שיטת הVoiceType לימד את התלמידים שהשתתפו במחקר שתי מיומנויות בטרם יכתבו. אחת היא חזרה בעל פה והשניה היא מאגר מילות מפתח. חזרה בעל פה היא תהליך שבו התלמיד חושב בקול על הספור האישי שאותו הוא עומד לכתוב. לאחר מכן החוקר מדריך את התלמיד לחזור שוב על הספור ולערוך רשימה של מילות מפתח בסיפורו. תוך כדי עבודה זו מכשיר ההקלטה "לומד" לזהות את קולו וסגנון דבורו של המשתמש (התלמיד במקרה זה).

 

המסקנות

המסקנות של החוקרים לאחר עבודה בשיטת הVoiceType עם קבוצת תלמידים עם בעיות DL הן שעל המכשיר לזהות מעל 74% מהמילים שהמשתמש מקליט לתוכו. מצב זה לא מתאים לתלמידים המתקשים לתקן את טעויותיהם פעמים רבות.

ניתן לשפר את רמת הזיהוי על ידי המכשיר אולם דבר זה דורש גם זמן רב וגם את נוכחותו של מדריך. בכל אופן שיטה ה VoiceType בהחלט יכולה להתאים לתלמידים שיש להם נגישות למדריכים המוכנים להקדיש לעניין מזמנם.