הגדל חלון

שמי אורית כרמל, סטודנטית ממסלול הסבת אקדמאים לחינוך מיוחד.

ילידת דצמבר 1972 (בת שלושים), מזל קשת. בת למשפחת רפאלי אחות לשלושה אחים.

גדלתי והתחנכתי בראשון לציון. סיימתי בגרות בשנת 1990 במגמת תקשורת המונים משולבת עם סוציולוגיה. בזמנו הייתי משוכנעת שאני רוצה להיות עיתונאית וכל כולי הייתי מסורה לחלום זה... החלום נגוז, די מהר, כיוון שהבנתי שעיתונאות זו לא כתיבה יוצרת ועשיית צדק ("כלב השמירה" של הציבור), אלא יותר אגו ומרפקים, שחסרים לי...

 

 

עם תום השירות הצבאי שלי, שנתיים קסומות, חשבתי להשתלב במערכת החינוך. ראיתי עצמי כמהפכנית וכמשנה סדרי עולם, רציתי ליצור משהו אחר, לחנך דורות לערכים אמיתיים, להכין אותם לקראת החיים ולהציג בפניהם חיים של תקווה ושל סיכוי, של יכולת השתנות ושל "השמיים הם הגבול". חודש אחד בלבד בסמינר הקיבוצים של שנת 1993 ניער אותי מחלומי. נוכחתי לדעת שחזון וערכים חינוכיים הם לא חלק מהתפריט של חברותי לספסל הלימודים, ושהמניע העיקרי ללימודים אלה היה "השעות הנוחות" וה"חופשות". רמת הלימודים היתה נמוכה לתפארת, ולכן הלכתי לי לחפש מקום אחר לצמוח בו.

שנה אח"כ כבר הייתי באוניברסיטת בר אילן סטודנטית לתואר ראשון בספרות משווה (ספרות עולם) ,קניתי לי דעת והרחבתי את הראש ואת הנשמה. (הלכתי ללמוד את מה שנחשב בעיני לתמצית חיי, עולם הספר, ולכן אין פלא שנהנתי כל כך).

במקביל בזמן זה גם נישאתי לאהובי בן זוגי, גיל, וכיום אנו חובקים בת מקסימה וחיננית במיוחד, בת שנתיים ושבעה חודשים ושמה - לירי.

 

 

Click To Download

 

בחמש השנים האחרונות עבדתי בחברת "ורינט מערכות" (קומברס). עבודתי היתה מלאת סיפוק בעיקר בזכות חיי חברה תוססים ואנשים טובים שבדרך. הייתי מזוהה לחלוטין עם החברה ועם התפקיד, נאמנה בכל ליבי לערכי החברה וליעדים הכלכליים שלה, לחזון הכסף הגדול. העבודה היתה כה אינטנסיבית עד שבקושי היה לי זמן לחשוב, אך משחשבתי הבנתי שהריקנות מתישה אותי, ושאם כבר לתת את הנשמה- אז מוטב שזה יהיה לבני אדם ולא לחברה קפיטליסטית... וכך הגעתי לסמינר הקיבוצים.

אני מוצאת את הלימודים מרתקים הרבה מעבר למה שציפיתי, ואני שמחה על כך שביני לביני, באינטואיציה, נתתי הזדמנות נוספת למוסד זה. אני לומדת המון ומוקירה כל רגע. זו מותרות גדולה לעשות החלטה שכזו ולהקדיש עצמך שוב ללימודים מלאים (תכנית הלימודים שלי עמוסה במיוחד). הלוואי שהשנה הזו לא תיגמר כל כך מהר (כבר סמסטר א' תם לו), מזמן לא הייתי כל כך מאושרת...