הגדל חלון
 
מבנה המוח


מאחר והמונח "ליקויי למידה" הוא כללי ורחב, והוא כולל קשיים שונים ורבים בתחומים ובדרגות חומרה שונות, ומאחר והקשר של כל הליקויים הללו הוא בקושי המשמעותי ברכישת ושימוש מיומנויות שונות, וניתן להניח שהם קשורים לתפקוד כושל (דיספונקציה) של מערכת העצבים המרכזית, לפניכם תקציר שעשוי להבהיר לכם את המרכז האחראי לתפקוד האדם ולמהות התפקוד הכושל בו אתם מתמקדים.

מבנה המוח:
למוח הגולגולת שלושה חלקים עיקריים: מוח אחורי , שהוא המשכו של מוח השדרה. מוח קדמי ומוח תיכון , הנמצא ביניהם. חלק מהמוח האחורי, המוח התיכון והגשר המחבר ביניהם יוצרים יחד את גזע המוח .
מסילות העצבים הבאות מכל חלקי הגוף, עוברות בתוך המוח מבסיס הגולגולת אל המוח האחורי ושם הן מצטלבות. המסילות העולות מצד ימין של הגוף עוברות לצדו השמאלי של המוח ומעבירות אליו מידע חושי, ואלה המגיעות מצדו השמאלי של הגוף עוברות ומעבירות מידע חושי לחלק הימיני של המוח.
חלק חשוב הנמצא במוח הקדמי נקרא המערכת הלימבית האחראית על בקרת המערכת ההורמונלית ומשתתפת בהתנהגות תוקפנית, בהנאה, בהתנהגות מינית, התנהגות חברתית ובהיבטים שונים של למידה וזיכרון.

המיספרות:
המוח הקדמי מחולק לשתי המיספרות המחוברות ביניהן במסילה עבה של סיבי עצב הנקראת "כפיס המוח". כל המיספרה "מתמחה" בתפקודים שונים. את שתי ההמיספרות מחלקים לארבע אונות: אונת המצח, אונת הקודקוד, אונת הרקה ואונת העורף. משערים כי ההמיספרה השמאלית , המכונה "המוח ההגיוני" או "המוח הרציונלי" אחראית לשפה, לחשבון, לפתרון בעיות, לרצף של זמן ועוד. ההמיספרה הימנית , המכונה "ההמיספרה המטפורית" כנראה מתמקדת בכל הקשור לאסוציאציות ומעבדת סוגים שונים של מידע חושי ושולטת על התפקודים המרחביים. התיאום בין ההמיספרות מאפשר קיום תהליכים קוגניטיביים.
תופעה שנתגלתה במחקרים העוסקים בהתפתחות הילד, גילתה, שבגיל צעיר, כאשר נפגעת המיספרה באזור כלשהו, עשוי להתרחש תהליך של פיצוי פונקציונאלי , ואז מתפתח אזור מקביל בהמיספרה השנייה, שלא נפגעה, והיא הופכת להמיספרה הדומיננטית בתפקוד הפגוע.

מערכת העצבים המרכזית:
מערכת זו מורכבת מחלק מרכזי ומחלק היקפי. החלק המרכזי נקרא מערכת העצבים המרכזית וכולל את מוח הגולגולת ואת המוח בעמוד השדרה. המאפיין את מערכת זו היא הגמישות הבולטת, במיוחד בראשית החיים, ומסייעת בהסתגלות לנסיבות משתנות או לפגיעות מוקדמות. הגמישות פוחתת לאחר גיל ההתבגרות, אך עדיין ניתן לראות גם אצל מבוגרים תהליך של פיצוי לתפקוד שנפגע, כמו אצל חולים פגועי מוח שחזרו לדבר, לקרוא ועוד. בתפקודים אלה משתתפות מספר מערכות מוחיות שונות, השוכנות באזורים שונים, ולכן פגיעה באחת מהן אינה פוגעת באחרות. יתרה מזו, אזור אחד יכול לשרת תפקודים אחדים השונים זה מזה.
המידע החושי מגיע אל המוח, נשמר לפרק זמן קצר ביותר, ונעלם, אלא אם הוא מועבר לזיכרון לטווח קצר, שמבצע תהליך של לימוד המידע כדי להעבירו לזיכרון לטווח הארוך. כאן נשמר הידע לאורך זמן. בעת קליטת הגירויים המוח הוא פעיל וסלקטיבי. קיבולת הזיכרון האנושי גדולה ביותר. הוא פועל במהירות וללא קשר לכמות המידע שהוא מכיל. אצל כל בני האדם קיימים כללים משותפים בתהליכי הזכירה אך אצל כל אחד נבנה הארגון הפנימי של הידע על פי תכונותיו. יש הזוכרים פרטי פרטים ויש המתקשים בכך. יש הניחנים בזיכרון שמיעתי מעולה ואחרים בזיכרון חזותי מפותח.
שליפת המידע מן המוח אינו נעשה רק באופן רצוני ומודע, אלא לעיתים, נשלף מידע בלתי צפוי, ואולי גם לא רצוי.

מערכת העצבים ההיקפית:
כוללת את כל העצבים שמחוץ לגולגולת ולמוח השדרה, והנמצאים בכל חלקי הגוף.

אפזיה:
פגיעה מוחית הגורמת לליקוי במנגנוני ההבנה ו/או ההפקה של השפה הנמצאים אצל מרבית האנשים בהמיספרה השמאלית. ליקוי זה פוגע קשות ביכולת למידה של הילד וגם לו יש כמה דרגות חומרה.

מחקר נוירופסיכולוגי:
מחקר הבודק את השפעתן של פגיעות מוחיות על תפקודים שונים של המוח.