הגדל חלון
משפחת הילד לקוי הלמידה




הקדמה:
מביאה אני בזאת את דבריה של פרופ' מלכה מרגלית כמייצגת את אנשי המקצוע שאמורים לטפל בילדינו, לקויי הלמידה. חשוב לי לידע אתכם בזאת, משום שאנו נתקלים שוב ושוב באנשי מקצוע שאינם מביאים לידיעתנו את המידע שרצוי וחשוב שנכיר, כמו גם בעימותינו עם גורמים שונים בבתי הספר וגני הילדים. אני מקווה שמידע זה יעזור לכם בהתמודדות היום יומית שלכם, יחזק אתכם ויעניק לכם את האינפורמציה הראשונית, בעמדכם בפני אנשי המקצוע השונים בתחום. האתר "מקום מיוחד" שעלה ע"י מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) וקשר (מרכז מידע, הכוונה ויעוץ להורים לילדים , שיש להם צרכים מיוחדים) אמור לעזור לנו להתמצא במכלול הגופים הקיימים ולהגיע אל הכתובות המתאימות ולספקי השירות המתאימים ביותר.
בברכה,
נחמה אורבך


התא המשפחתי, המורכב מהורים ואחים לילד לקוי למידה, צריך ללמוד לחיות עם הילד ולהתמודד עם התופעות הנגרמות כתוצאה מהליקוי.
טיפול בילד לקוי למידה דורש משאבים נפשיים וכספיים גבוהים ביותר. כאשר הדרישות עולות על המשאבים הקיימים, המשפחות זקוקות למידע מכוון: איך להתחיל בטיפול, היכן מטפלים, מה הסדר לפי חשיבות הנושאים לטיפול והעלויות הטיפול. מידע זה ישמש בסיס לקבלת החלטות של מה המההורים לגבי הטיפול בילד.
הורים רבים, לאחר אבחון ויעוץ, מוצאים עצמם מבולבלים. הם אינם יודעים אם יש צורך לשמוע דעה נוספת, האם לסמוך על זו שניתנה? הדילמות רבות וקשות:
· יש להתארגן בצורה שונה במצבים שאינם מוכרים, והם לחלוטין מצבי לחץ.
· איך ניתן לעמוד בכל המחויבויות כלפי הילד, המשפחה, בן הזוג, מקום העבודה ועוד (צורך זה גם מלווה במכלול רגשות קשים ושליליים).
· קיים פער בין המצב הקיים למצב הנורמטיבי אליו שואפים להגיע.
· המשפחה זקוקה לחיזוקים.

בטיפול בילד לקוי הלמידה יש תופעות של סערות רגשות ומצבי רוח קשים שהם תגובה ספונטנית למצב. ההורים חשים מאוימים. קל מאד להיכנס לפאניקה ולרגשות שליליים בעוצמה גבוהה.
ההורים מבקשים להגיעה לשליטה על המשאבים האישיים והמערכתיים כדי לתת מענה לצורכי הילד והמשפחה. הם שואלים את עצמם האם הם שולטים במצב, במשאבים?. הם חייבים להגיע לידי הכרעה בהחלטות שונות אבל אינם בטוחים שיש בידם את כל המידע לו הם זקוקים. המשפחה זקוקה לעזרה, לידע, לביטחון שצעדיהם שקולים ונכונים. לדעת שיש סיכוי שמרבית הבעיות תיפתרנה. ללא תקווה, קשה להמשיך בתפקוד. הם זקוקים לזמן ומידע כדי להתארגן, להתגמש , להיכנס למשבר ולצאת ממנו. לווסת את עולם הרגשות ולהעריך את המצב מחדש.
לא קל לקבל עזרה ויש ללמוד לקבלה מאנשי מקצוע שישתפו את ההורים בידע ובקביעת החלטות חשובות ויגלו רגישות לנושא. העזרה תורמת להעצמת ההורים ומהם תבוא העצמת הילד.
ההורים חייבים להיות שותפים מלאים בתכנון דרך הטיפול בילדם ובקבלת החלטות וביצוען.

בעבר, ההורים לא היו שותפים בועדת ההשמה. כיום זכותם להיות נוכחים בה ולהביע את דעתם , אך הם אינם שותפים בהחלטותיה. כך גם בבתי הספר. מעטים הצוותים שמוכנים לשמוע את דעת ההורים ולשתף אותם בתוכנית טיפולית. אם תתקיים שותפות, יצאו כולם נשכרים. תתקיים הפרייה הדדית. הממסד חייב להבין את ההורה ואת הצעותיו, להסביר לו את כוונות המוסד ואת מהות הטיפול שהוא מציע, ויחד לקבל את ההחלטה. רצוי שההורים יעמדו לצד אנשי המקצוע ויחד יתמודדו עם הבעיה, וזאת משום מספר טעמים:
1. קידום טובת הילד.
2. הטיפול חייב להיות בר ביצוע מבחינת המשאבים הכספיים. תוכנית נפלאה ללא משאבים אלו, אינה ברת ביצוע. זהו פתרון מתסכל בלבד.

עם קבלת העזרה ולמידת המצב, כמו גם שליטה על הרגשות וראיית המצב לא כמאיים אלא כמאתגר, יוכלו ההורים לעודד את הילד, להכיר בהצלחותיו כמו בכישלונותיו. יבינו שאין הישג מושלם.
ולכן, על אנשי המקצוע לתת להורים מידע מלא, ממצא ושקוף לגבי המצב, הטיפול ואיזה חלופות קיימות. המידע הוא בסיס לדיאלוג בין ההורים לאנשי המקצוע, כאשר האחרון אינו מסנן ידע, אלא נותן את התשובה המלאה לשאלות ההורים.