הגדל חלון
 יובל אפרתי
יובל נולד בי"ח בתמוז תש"ך, 13 ביולי 1960, בבאר-שבע, בן בכור להוריו בלה וחיים, ואח לנמרוד וריקי. הוא למד בבית הספר היסודי "קורצ'אק" בבאר- שבע. בהיותו בן 11 עבר עם משפחתו לחולון, שם למד בבית הספר היסודי "שלום עליכם" ולאחר מכן בתיכון "אורט חולון", אותו סיים בהצלחה במגמת מכניקה עדינה ושרטוט. 
 
ליובל היו תחביבים רבים במהלך שנות התבגרותו. הוא אהב לשחות, לשחק כדורגל, אהב מוזיקה ולמד לנגן בגיטרה. הוא היה ילד יפה תואר ועלם חמודות, כך מעידים עליו בני משפחתו וחבריו. הוא היה נער צנוע ונעים הליכות, בעל שקט פנימי רב, חוכמת חיים ותבונה רבה. יובל נולד זמן קצר לאחר שחרורה של אמו הצברית משירות צבאי ואביו איש צבא הקבע, ומטבע הדברים, חונך לערכים ואהבת המולדת.
 
באופן טבעי, בחר יובל להתנדב לשירות קרבי בשירותו הצבאי ולא להצטרף לחיל האוויר, כפי שעשו מרבית חבריו לכיתה, בוגרי בית הספר בו למדו.
יובל התעקש להתגייס ליחידה מובחרת - לצנחנים, והוריו כיבדו את בחירתו. מספר חודשים לפני גיוסו לצה"ל, טייל יובל עם חברו לכיתה אורי, ברחבי אירופה במשך כחודש וחצי. אירופה הרשימה אותו מאוד והוא הבטיח לחזור אליה, הבטחה שלצער משפחתו וחבריו, לא זכה לקיים.
 
בנובמבר 1978 התגייס יובל לצה"ל ועבר בהצלחה את הגיבוש לצנחנים. הוא סיים את המסלול במלואו ואחריו עבר בהצלחה קורס מ"כים, ועד מהרה מונה כסמל מחלקה. יובל פיקד חיילים של גיוס מאי. הוא התייחס לחייליו בכבוד והיה מסור להם, והם מצידם, ראו בו מפקד ומחנך. חייליו העידו עליו כי היה עבורם מפקד נהדר ומודל לחיקוי, הם סמכו עליו "בעיניים עצומות" ומילאו אחר פקודותיו ללא היסוס. יובל מילא את תפקידו באופן הטוב ביותר.
 
ביום ה' בניסן תשמ"א, 9 באפריל 1981, עם לילה, יצא כוח חיילים גדול וביניהם גם יובל, לבער יעד מחבלים בבסיס "ערב סלים" בדרום לבנון. הכוח הותקף מן המארב, יובל הספיק להשיב אש לעבר מקור הירי ונהרג במקום, בשחר ה-10 באפריל 1981.
 
יובל הותיר אחריו הורים, אח ואחות, חברים ופקודים כואבים ודואבים. יובל נפל שלושה חודשים לפני מועד תום שירותו, בדרגת סמל ראשון. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון. בן 21 היה במותו.
לאחר מותו, הוציאו חבריו ליחידה ספר לזכרו, בו הם מספרים על יובל. מתוך הדברים בולטות האהבה וההערכה הרבה שחשו כל סובביו כלפיו:
"באותו יום חמישי בלילה בהיתקלות עם מחבלים בלבנון, איבדנו כולנו חלק יקר מחיינו ומעברנו, ויותר מכל - איבדנו חבר, שאין שני לו". (מתוך דבריו של בועז שוהם, חברו של יובל, שמאוחר יותר גם יצר פסל של דמותו של יובל).
 
במכתב התנחומים שנשלח למשפחה על ידי ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, נכתב: "סמל ראשון יובל אפרתי שירת בגדוד 890, בחיל הרגלים של צה"ל. הוא היה חייל אמיץ ומפקד שהטביע את חותמו האישי בפלוגתו ובמחלקתו. כל מי שהכירו - אהבו. זכרו של סמל ראשון יובל אפרתי ז"ל הינו קודש ונצרנו בלבנו בגאון".
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודה זו נכתבה על ידי בטיאנה  שמאי
רכזת פרויקט הקדשת עבודות סמינריוניות
במכללת סמינר הקיבוצים