הגדל חלון
אליהו תרדיון (אלמליח)
 
אליהו (אלי), נולד ב- ו' בכסלו תשי"א, 15.11.1950, בחיפה, להוריו רחל ושלמה. הוא למד בבית-הספר היסודי "הלל" בכפר-שלם, ואחר-כך המשיך את לימודיו בבית-הספר המקצועי של התעשייה האווירית בלוד, ובבית-ספר תיכון ערב לנערים בגבעתיים.
אליהו, שכונה אלי בפי המקורבים לו, היה ילד מלא קסם ושובב. כשהיה בן שתים-עשרה נפטרה אמו, ומאז השתדל להסתדר בכוחות עצמו. אחרי שסיים את בית-הספר היסודי בציונים גבוהים, התחיל ללמוד מכונאות מטוסים. כעבור שנה החליט ללמוד מכונאות רכב ואף יצא לעבודה. ביום עבד ובערב למד בבית-ספר תיכון ערב. עד גיוסו לצבא, עבד כמכונאי רכב במוסכים שונים בתל-אביב. בלימודים הצטיין במיוחד במתמטיקה ובדקדוק, שכן ניחן בזיכרון מצוין.
אליהו ידע לשבות את לב כולם בסיפורים המרתקים שסיפר. הוא היה בעל יכולת ליצור קשרים מידיים, ואדם הגון וישר. הוא היה תקשורתי להפליא, וצנוע בהליכותיו. היו לו חברים רבים, וכולם אהבוהו בשל חביבותו, חוש ההומור שלו ונכונותו לעזור.
אליהו התגייס לצה"ל בראשית פברואר 1969 והוצב בחיל השריון. בתעודת השחרור שלו נכתב שהוא חייל מסור ואחראי.
לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב לשירות מילואים כטכנאי רכב ביחידה של חיל החימוש. עוד בזמן ששירת בצבא, נשא אליהו לאישה את חברתו דליה. אחרי שסיים את השירות הסדיר, עבד כמנהל עבודה בחברת "רדיאטור" בשעות היום, וכנהג מונית בלילה. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים הוא לא המתין לצו הגיוס והתנדב לפעולה. בתחילת המלחמה הוצב בבסיס "צומת פלוגות" בתפקיד גיוס כלי רכב של אזרחים, והכשיר אותם למלחמה. כאשר תפקידו זה הסתיים, התנדב להוביל פצצות לתוך סיני. הוא מילא משימה זו ביעילות ובאומץ רב.
ביום כ"ד בתשרי תשל"ד, 20.10.1973, בשעה שכוחות צה"ל פרצו אל מעבר לתעלת סואץ, נפגעה המשאית שלו בהפגזה כבדה ואליהו נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחולון. השאיר אחריו אישה ובת, אב, אח ושלוש אחיות.
 
 
 
דף הנצחה זה נכתב על-ידי הגר מור
רכזת פרוייקט עבודות סמינריוניות מצטיינות
במכללת סמינר הקיבוצים