הגדל חלון

 
ארז לבנון
ארז לבנון נולד ב-16 באוקטובר 1951 והיה בכור הילדים בקיבוץ הגוברים שבגליל העליון שלימים נקרא גדות. הוריו, בניהו ושמחה, היו ממקימי הקיבוץ, שנקרא בזמנו משק 'הגוברים'. בתוך הקיבוץ, התקופה ההיא התאפיינה בשיתוף, אהבה ותמימות וכל חברי הקיבוץ היו שותפים בגידולו של ארז. מבחוץ שרקו הכדורים הסוריים והמבנים לא גוננו די הצורך. כעבור כשנה עברה משפחת לבנון אל קיבוץ פלמחים. בפלמחים נולדו אחיו זיו ואחותו שרהלה.
 ארז היה ילד חכם, פיקח, אסרטיבי וחברותי. כבר בגיל צעיר "אימץ" לו אח גדול, את יענקלה ממן, שהיה ילד חוץ בקיבוץ. ארז ביקש ממנו בפשטות "שיעזור לו להעיף את הטיארה שלו". את יענקלה הביא הביתה ומאז נוצר קשר אמיץ בינו לבין המשפחה, קשר שנמשך עד היום.
ארז היה נער, שערך המשפחה היה משמעותי מאד עבורו. עבור אחיו ואחותו הוא היה דמות לחיקוי והערצה. הם ראו בו דמות של אדם מבוגר ואהבוהו מאד.
 
בגיל צעיר התאהב ארז במשחק השחמט. אביו לימד אותו לשחק ומאז, באדיקות רבה, העמיק בו ארז והפליא לשחק בו. סגנונו בשחמט היה תחבולתי ונמרץ מאוד, וכבר בגיל 11 התקבל כשחקן קבוע בנבחרת הנוער של ראשון לציון ובעת הצורך שיחק גם במסגרת הנבחרת הבוגרת של הבלתי מדורגים. שמו של ארז מונצח בטורניר שחמט שנתי בראשון לציון,  הנקרא על שמו.
ארז היה תלמיד מצטיין, סקרן וחקרן, שאהב לבדוק ולמצות את החיים. הוא כתב עבודה מקיפה על חינוך הילדים בשואה, עבודה המתארת את החשיבות שבהסתכלות קדימה אל העתיד - דרך החינוך, בזמנים הקשים ההם. בקריאת עבודתו, מתגלה דרך החשיבה של ארז:  אופטימית, פרקטית, שאוהבת ונלחמת על החיים.
הוא היה נער פעיל וחברותי מאוד, שנטל תפקידים חברתיים במסגרות השונות, וריכז סביבו חברים רבים ובנות רבות שהלכו שבי אחר עיניו...
ארז התגייס לקורס טייס במחזור נובמבר 1970, אך בשל בעיה בריאותית מסוימת לא התאפשר לו להמשיך במסלול זה. חיל האוויר הציע לו תפקידים טובים במסגרת החיל, אך ארז התעקש להיות לוחם. הוא התגייס לשריון, לגדוד 52 בחטיבה 401, מוותיקי הגדודים בצה"ל, שלחם בכל מלחמות ישראל. 
ארז בנחישותו, התקדם בסולם הדרגות וכקצין שירת כמפקד מחלקה של טנקים. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, יצאה המחלקה מהתעוז לכיוון תעלת סואץ, מרחק של כ-7 ק"מ. בקשר התקבלה הודעה על כוחות אויב בשטח ומהטנק התחילו לירות לעברם. פגז ארטילרי נפל סמוך לטנק, הטנק של ארז נפגע, וארז נפצע מרסיס בחזה. הלחימה נמשכה, עד שחייבים היו לנטוש את הטנק שנפל לתעלה. נחשון, חייל שהיה בטנק עם ארז, דאג לחלץ אותו וניסה להצילו.
ארז היה הנפגע הראשון בתעלה במלחמת יום הכיפורים. הוא מת מפצעיו ביום הכיפורים –
י' בתשרי תשל"ג, 6 באוקטובר 1973, והותיר אחריו הורים, אח ואחות וחברים רבים.
מדי שנה מתקיים לזכרו טורניר שחמט בראשון לציון, אך מעבר לכך, בכל שנה ביום הזיכרון, מתקיים מפגש של כל חבריו מגדוד 52, בבית משפחת לבנון.
 
 
ובנימה אישית יותר -
שמחה ובניהו,
פגשתי אותכם, אנשים נפלאים, אנשים שהחיים אצלם חזקים יותר מהכל. אנשים שאופטימיות והישרדות היא בנפשם. אנשים שקיומם ומהותם מנציחה את ארז, אך לא רק. היא מנציחה את החיים ועוצמתם.
מברכת אתכם בכל אשר תבקשו. ומי ייתן ובמפגש זה נוחמתם ולו במעט.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דף זה נכתב על ידי טל שיש
רכזת פרויקט הקדשת עבודות סמינריוניות
מצטיינות למשפחות שכולות
במכללת סמינר הקיבוצים.