דרור בר
דרור נולד ב- 26.01.74 בקיבוץ עינת, להוריו לאה ומוליק. הוא היה אח  של גונן, חובב ורונית, בעל של יפעת, ואביה של אֹורי, שנולדה לאחר מותו.
דרור למד בבית הספר היסודי "מעבר אפק" שבקיבוץ עינת, והיה ילד שמח ושובב, שבשעות הפנאי שלו שיחק כדורסל ורכב על סוסים.
בכיתה ז' עבר דרור, יחד עם כל בני כיתתו מהקיבוץ, ללמוד בתיכון "חוף השרון" שבקיבוץ שפיים. בכיתה ט' החל להתאמן בקראטה ובמקביל שיחק כדורסל. דרור התמיד באימוני הקראטה והספורט הזה הפך אצלו לדרך חיים. את הפירות על התמדתו קצר כבר בתחילת כיתה י"ב, כשקיבל חגורה שחורה בקראטה (דרגה גבוהה, בגיל צעיר, ותוך זמן קצר).   
את דרכו הצבאית החל דרור בקורס טיס, אך לאחר כחצי שנה הוא נשר, לשמחתו הרבה. לאחר מכן הוא הוצב ביחידת  "מגל"ן", יחידה מובחרת של הצנחנים. לאחר שסיים את המסלול יצא לקורס קצינים. בהמשך שירת כמ"מ בנח"ל, וכמדריך בקורס קצינים בבה"ד 1. לאחר שהדריך מחזור אחד, השתחרר מצה"ל.
לאחר שחרורו מצה"ל, עבד דרור תקופה קצרה בקיבוץ, ולאחריה  יצא לטיול הגדול ביבשת אמריקה – הצפונית והדרומית. לאחר כשבעה חודשים של טיול ועבודה בחו"ל, שב ארצה.
דרור חזר לקיבוץ והיה רכז חברת הילדים ובמקביל התנדב בבית החולים "שניידר" בפתח תקווה, במחלקה של ילדים חולי סרטן, שם אימן אותם בקראטה במשך שלוש וחצי שנים, במסגרת עמותת "חיים".
לאחר מותו, הוענק לו 'אות המתנדב' של שר הבריאות. 
במשך כשנה וחצי הדריך ילדים מוגבלים וחריגים במסגרת עמותת "עמיחי", ועל כך קיבל לאחר מותו את 'אות המתנדב לשנת 2002' מטעם עמותת "שלם" של משרד העבודה והרווחה.
דרור למד במכללה למינהל בראשון-לציון, במסלול משולב: מחשבים, מינהל עסקים ותעודת הוראה. בשנת הלימודים השניה שלו, בחודש מאי 2000, הוא נשא לאישה את יפעת.
בשנה השלישית ללימודיו הוצע לו ללמד ב"תיכון חדש" בתל-אביב, שם הגיש את תלמידיו לבגרות במחשבים. אמו לאה מספרת, שבחופשת הפסח נסע דרור לתיכון כדי להכין את התלמידים למבחן בגרות. בעוד היא סבורה שהוא יגיע לכיתה ריקה, מכיוון ששום תלמיד לא ירצה לוותר על החופשה, הוא סיפר לה אחר כך שתלמידים רבים הגיעו והשתתפו בשינון החומר הנלמד, וכי הכיתה הייתה מלאה.  
ביום הבחינה הבגרות דרור ניגש אישית לכל תלמיד ונתן שקיק סוכריות עדשים  ועליו כתוב ברכת הצלחה בבחינת הבגרות. תלמידיו עברו את המבחן בציונים גבוהים. התלמידים אהבו אותו מאד והעריכו את השקעתו הרבה בהם. בתום שנת הלימודים, "תיכון חדש" הציע לדרור עבודה קבועה כמורה למחשבים.
בשנה השלישית ללימודיו האקדמיים הגיעה אליו פנייה מ"המוסד" לבוא להתגייס לשורותיו, במחלקת המחשבים. דרור התלבט בין האפשרות להמשיך וללמד, לבין "המוסד", ולבסוף החליט להצטרף "למוסד", כי ראה בכך שליחות.
דרור גוייס למילואים בחול המועד פסח 2002, לאחר שקיבל צו גיוס. לאחר שלושה ימי אימונים, הגדוד שלו ירד לג'נין. במקביל גויס גם חובב אחיו, לאוגדה שלחמה בטול-כרם, קלקיליה  ושכם. הגדוד של דרור השתתף תחילה במצור על ג'נין ולאחר מכן החל בפעולות לחימה בתוך מחנה הפליטים. החיילים עברו מבית לבית, דרך קירות הבתים, והתקדמו באיטיות על מנת למזער את הפגיעה באזרחים. מספרים חייליו של דרור: ערב לפני נפילתו בקרב, היה ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. דרור כינס את חייליו באחד המבנים, אסף 6 נרות, ולאור הנרות הדולקים אמר: "יש קשר ישיר בין תקופת השואה ובין הקרבות האלו, והקשר הוא שבשואה לא יכלו היהודים להגן על נפשם, ואילו פה אנחנו במדינה עצמאית ואנו אחראים לגורלנו ואנו נלחמים על גורלה של מדינת ישראל".
למחרת, לפנות בוקר, עם המשך הלחימה, נקלעה מחלקתו של דרור למארב מתוכנן של מחבלים. דרור נחלץ לעזרת חייליו, ונפל במילוי תפקידו ביום שלישי 9.4.02, והוא בן 28 שנים. הוא הובא למנוחות בקיבוצו עינת.
כשדרור נהרג, הוא לא ידע שיפעת אשתו בהריון. לאחר מותו נולדה בתו אֹורי.
על קברו נכתב:  דרכך אהבת האדם - לעולם לא תדם.
 
  

דף הנצחה זה נכתב על ידי עמית גבע
רכזת פרוייקט הקדשת עבודות

סמינריוניות מצטיינות למשפחות שכולות
במכללת סמינר הקיבוצים