הגדל חלון

להלן תקצירים של מאמרים באנגלית, אשר תורגמו ע"י סטודנטים, בתחום

החינוך המיוחד

שם הסטודנטית המגישה:אנאלי בן יעקב             כתה:ב2 חינוך מיוחד יסודי א'-ו'

 

 

שם המאמר באנגלית

Sprague J & Walker H (2000). Early Identification and intervention for Youth with Antisocial and Violent Behavior. Exceptional Children Vol.66,  No.3  Pp. 367-378

שם המאמר בעברית (תרגום):

זיהוי מוקדם והתערבות אצל בני נוער עם בעיות חברתיות והתנהגות אלימה.

 

תקציר:

מאמר זה מתייחס לבעיה הגוברת של התנהגות אנטי חברתית בביה"ס ובהשפעתה על בטיחות , "אפקטיביות" וסביבה.

כמו כן מתאר מאמר זה את הגורמים המובילים בהתפתחות להתנהגות אנטי חברתית בילדים ונוער. המאמר סוקר את היחס בין ההשקעה המוקדמת בדפוסים אנטי חברתיים ובין תוצאות  שליליות מאוחרות יותר הכוללות כשלון בביה"ס, עבריינות ואלימות. המאמר מתמקד בשיטות הטובות ביותר בשני תחומים: סיווג והתערבות מוקדמת אצל ילדים ונוער בעלי דפוסים אנטי חברתיים ולאלה הנמצאים בסיכון לאמץ דפוסים אלה. ישנן המלצות המתייחסות לשיטות טיפול המבוססות מחקרית, נותן כלים ומציע גישות בשני התחומים סיווג והתערבות מוקדמת. לבסוף מוצע מודל המשלב גישות שונות למניעת תופעות אנטי חברתיות בביה"ס וההשלכות של מודל זה.

התופעות של התנהגות אנטי חברתית, אלימות נוער ובטיחות תלמידים בביה"ס צצו ועלו כדאגה המרכזית של ביה"ס בפרט ובחברה האמריקאית בכלל. הבנת המורכבות, הנושאים המקשרים הגורמים המשפיעים, והדגשת התופעות המדאיגות הנ"ל הם תנאי מקדים לשני דברים:

א.      זיהוי מוקדם של הנוער המחצין התנהגות אלימה ואנטי חברתית העלולה להוביל להתנהגות הרסנית.

ב.       בנייה ויישום אסטרטגיות פעולה להתערבות בשלב הבית ספרי.

מאמר זה דן בתופעות המדאיגות ומציג המלצות כלליות לנוהל סיווג והתערבות מוקדמת של המחנכים.

 

מושגי מפתח באנגלית:

§            Early intervention התערבות מוקדמת

§         Screening- סינון

§         Juvenile Delinkuencey  - עברינות נוער

 ****

 

 

שיפור ההתנסות לתלמידים עם לקויות שמיעה

EXCEPTIONAL CHILDREN SUSAN EASTERBROOKS VOL.65 no 4 p .537-550   

 תקציר:

הסוגיות בחינוך חירשים הן מורכבות מאוד, והאוכלוסייה כלל אינה הומוגנית.

אך על פי דרגות החומרה השונות של לקויות  שמיעה- נמצא כי אצל כולם ישנם עיכובים במיומנויות למידה שונות וחברתיות, וזאת פעמים רבות משום שאינם מקבלים את השירותים להם הם זקוקים, בעיקר ילדים עם איבוד שמעה קל ובינוני.

המאמר מציג אתגרים טעוני פתרון כדוגמת השתל הקוכליארי  המועיל לשיפור תפיסת הדיבור ולרכישת שפת הדיבור אצל  חלקן התלמידים, אך בכל זאת אינו מוצלח בכל סביבות בית הספר.

 בשל ריבוי אוכלוסיית התלמידים שהשפה המדוברת בבית אינה כשפה המדוברת בכיתה וקיומן של לקויות למידה משניות  ניצבים בפני המורים אתגרים נוספים:

 ישנם תלמידים ליקוי שמיעה בעלי לקויות משניות , כלומר ליקוי למידה, שלא זוכים להתערבויות חינוכיות נוספות ונשארים ללא שירות מתאים , משום שההגדרה הפדרלית מוציאה מכלל אפשרות שילדים חירשים עשויים להיות גם בעלי לקויות משניות. 

בנוסף לאלה קיימים ילדים להורים חירשים שנבדלים מאחרים בשל חירשות הוריהם, במאפיינים של תרבות, לשון והתנסות ועל המורה להיות מודע לכך ולפעול בהתאם לכך . ישנם , כאמור,  ילדים עם איבוד שמיעה  קל ובינוני הנמצאים בסיכון גדול לכישלון אקדמאי כמו ילדים שאיבוד השמיעה שלהם חמור יויתר. אך הצורך בשירותים לילדים בטווחים חמורים  מובנים מאליהם, הצורך בשירותים לילדים עם שמיעה טובה יותר כביכול אינו קיים מעצם העובדה ששמיעתם טובה יותר. על כן המורים צריכים להגיש סיוע נאות

ולתת מענה לצורכיהם המיוחדים.

לבסוף המאמר מעלה אפשרויות חדשות והמלצות לקידום התחום:

-         שימוש בטכנולוגיה מתקדמת , בעיקר מחשבים.

-         . מאחר ותלמידים חירשים הם קבוצה הטרוגנית של יחידים, גישה האומרת שלכולם מתאים חינוך אחד נושאת בחובה נזק ועל כן יש לחקור את ההטרוגניות של התלמידים בידי צוות בעל ידע רחב בתחום. במידה ובאיגוד חינוכי חסרים אנשים כאלו יש ליצור קשר עם אדם אוגוף נוסף או לשתף משאבים עם גופי חינוך אחרים.

-          שימוש הולם בשפת הסימנים על מנת ליצור אינטרקציה טובה בין תלמיד למורה.

-         הכשרה של מורים לכל הנוגע להתקדמות הטכנולוגיה- להסביר את הטיפול בבעיית דיבור ושפה באמצעות שתל קוכליארי.

-         עזרה של שירותים ומומחים מחוץ למסגרת.

 ****

 


שם הסטודנטית: דליה בוליס.                    כיתה ומסלול: ב'1- חינוך מיוחד יסודי.

 

PAMELA HUDSON AND NANCY GLOMB (1997) IF IT TAKES TWO TO TANGO THEN WHY NOT TO TEACH BOTH PARTNERS TO DANCE? COLLABORATION INSTRUCTION FOR ALL EDUCATORS. JOURNAL OF LEARNING DISABILITIES, 30( 4) Pp.442-448

 

 

שם המאמר בעברית:

 הנחיות לשיתוף פעולה בין אנשי החינוך

 

תקציר:

היכולת לשתף פעולה ביעילות היא חשובה למורים אשר עובדים ביחד על מנת לשרת תלמידים עם לקויות למידה ובעיות התנהגות אשר משולבים בכיתה רגילה. שיתוף פעולה יעיל, דורש מהמורים שיהיה להם הידע, מיומנויות וכישורים ליצירת תקשורת טובה וכן לחלוק ביניהם את הידע המעשי ואת מומחיותם על מנת שיוכלו לפתור בעיות שנוצרות בכיתה וליצור המשכיות על פני הרצף השנתי במסגרת הבית סיפרית. מוסדות לרכישת מקצוע ההוראה מספקים הכשרה בתחום הספציפי של החינוך המיוחד או החינוך רגיל, אך מוסדות אלו צריכים לספק גם את הכישורים והמיומנויות ליצירת שיתוף פעולה באופן יעיל, כלומר לתת הנחיות ליצירת שיתוף פעולה.

מטרת המאמר היא להציע נקודות דרך ואסטרטגיות ליצירת תקשורת פוריה בין אנשי החינוך וכן על מנת שאלו יועברו בכל מוסדות לרכישת מקצוע ההוראה. כמו כן, במאמר זה יובאו הצעות לשיטת לימוד המיומנויות, הגורמים להצלחת/כישלון היישום של שיתוף הפעולה.

 

מושגי מפתח באנגלית:

Collaboration, Inclusion.

 

**** 

 


שם הסטודנטית המגישה: דפנה הדר קינסברונר              כתה:ב2 חינוך מיוחד יסודי א'-ו'

 

Simone Genet (20001). Implementing standards in the classroom does not necessarily translate into teaching to the test. One teacher has found ways to ensure that students do well on high - stakes writing tests and became lifelong learners. EDUCATIONAL LEADERSHIP  

 

מרחב מחיה ללמוד/ג'נט סימון

מדינת וושינגטון קבעה רפורמה במערכת החינוך שלה בשנת 93' אשר דרשה לקבוע מדדים אקדמיים להישגי התלמידים שייבחנו במקצועות המתמטיקה, הקריאה והכתיבה בכיתות ד', ז' ו-י'.

 

ג'ודי אלכסנדר היא מורה לכיתה ד' עם תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, אשר ייסדה תוכנית בכיתתה, ויזמה רפורמה חינוכית.

במקום ללמד רק בשביל להצליח במבחנים אלו כשהציון הוא רק מספר, החליטה ג'ודי להשקיע מאמץ בתלמידיה באמצעות תוכנית מיוחדת, אשר השיגה תלמידים עם מיומנויות חיים של כתיבה וחשיבה טובה, והרחיבה את ידיעותיהם של תלמידיה הרבה מעבר לציפיות של הבחינות.

 

התוכנית כוללת שלושה אספקטים:

1. פגישות כיתתיות – נמשכות כ- 15 דק' ומטרתן לגרום לתלמיד לחשוב בחופשיות ועל-ידי כך להיות משוחרר יותר גם במצבים מלחיצים כגון בחינות.

2. קריאה בקול – נועדה להציג לתלמידים מבנה נכון של סיפור ולהדגיש בכל חלק של הסיפור את הדברים שעושים אותו מעניין וטוב.

3. הערכה – מסבירה לתלמידים את חשיבות הביקורת העצמית הבונה ואיך מביאה לשיפור הטיוטה הראשונית של סיפור.

 

לסיכום, יש לשאוף כי תוכנית הלימודים המשופרת לא רק שתעלה את ציוני התלמידים אלא תביא לידי ביטוי את מלוא הפוטנציאל הגלום בתלמיד, כפי שנעשה בכיתתה של ג'ודי.

 

מושגי מפתח באנגלית:

§         Group meetings

§         Assessment

§         Read aloud

§         Ownership

*****

 

שם הסטודנטית המגישה:הדס וקסמן                   כתה:ב2 חינוך מיוחד יסודי א'-ו'

 

  TEACHERS  WITH  LEARNING  DISABILITIES : A view From both sides of the Desk. JOURNAL OF LEARNING DISABILITIES , 34 (1)   Pp. 22-32.

 

שם המאמר: מורים עם לקויות למידה

 

המאמר עוסק במורים עם ליקויי למידה .

מטרת המאמר שמתמקד במחקר איכותי הוא לבדוק את תפיסתם והתייחסותם של היחידים לעצם היותם ליקוי למידה, אשר חוו  את הארגון הבית ספרי משני צידיי  המתרס  הן כתלמידים בעלי לקויי למידה והן כמורים לתלמידים ליקויי למידה .

שלושת המשתתפים במחקר קיבלו בהיותם תלמידים שירותים ועזרים מהחינוך המיוחד ובמקצועם הם מורים לתלמידים המתמודדים עם אותם קשיים ומקבלים את אותם שירותים .

המחקר מתמקד במיוחד על הדרך בה מושפעים המשתתפים במחקר מניסיונם עם קבלת שירותים של החינוך המיוחד וכיצד הוא משפיע על עיסוקם העכשווי כמורים בחינוך המיוחד .

מאמר זה מביא את סיפורים של קבוצה ספציפית של בוגרים עם ליקויי למידה שיוכל לספר מניסיונם כיצד הם חוו את החינוך המיוחד , בתחילה כתלמידים וכיום כמורים המספקים שירותים אלה לתלמידים.

המאמר התמקד בשתי שאלות מחקריות :

   ·           כיצד מורים עם לקויי למידה  אשר  מלמדים  בהווה תלמידים עם לקויי למידה מעריכים את שירותי החינוך המיוחד שהם קיבלו בהיותם תלמידים ?

   ·          כיצד ניסיונם בעבר עם קבלת שירותים של חינוך מיוחד משפיע על תעסוקתם עכשיו ?

 

   ****

      

   שם הסטודנטית המגישה: ורד וקסברג              כתה:ב2 חינוך מיוחד יסודי א'-ו'

                                                                                                 

Morocco Cobb, Catherine (2001). Teaching for understanding with students with disabilities: new directions for research on access to the general education curriculum. Journal of learning disabilities, volume 24, 12-5.

 

שם המאמר בעברית: למידה לשם הבנה אצל תלמידים ליקויי למידה. פרספקטיבות חדשות במחקרים על מגמות הנלמדות בתוכנית הלימודים הכללית.

תקציר:

מחקר על תלמידים בעלי לקויות החל לאחרונה להתעמק באתגרים עמם נאלצים המורים להתמודד, כשהם כוללים אותם תלמידים בתוכנית לימודים כללית, המתמקדת בהשגת מטרות של הבנה בתחומים מורכבים. המאמר מציג את הייעוד ואת המסגרת המושגית של המוסד "ריץ", שמטרתו לסייע לתלמידים עם לקויות בכיתות ד'-ח' לשפר את הבנתם במתמטיקה, מדעים, מדעי החברה ושפת האומנות.  המוסד מעורב בתוכנית חמש שנתית שעוסקת במחקר של הוראה   לשם הבנה אצל תלמידים בעלי לקויות.

המוסד בודק את ההנחה כי תלמידים בעלי לקויות ישפרו את הבנתם תוך כדי עיסוק בהוראות שמשקפות יישומים מדויקים של ארבעה עקרונות הוראה לשם הבנה:

1)  הוראות שמעוצבות סביב מטלות אותנטיות - שילוב ידע קודם עם מידע חדש ע"י פעילות אינטלקטואלית, שעוסקת בפתרון בעיות רלבנטיות.

2)  הזדמנויות לפתח אסטרטגיות קוגנטיביות - אסטרטגיות למידה שהן ספציפיות לתחום מספקות לתלמיד כלים לבניית הבנה של רעיונות ודרכי חקר של תחום התוכן.

3)  למידה שהיא מתווכת חברתית - מטרת המורה לזהות וליצור דרכים שבהן התלמידים ישמשו שותפים אינטלקטואלים עם בני קבוצת הגיל בבנית ידע על ידי חיפוש קשרים בין חלקי מידע ומתן משמעות לתוצאות.

4)   השתתפות בשיחות קונסטרוקטיביות - שיחה מפתחת את החשיבה של התלמידים, מעודדת אותם לקשר, להשוות, להנגיד ולהתדיין על הבנות שונות.

בנוסף לדיון בעקרונות השיטה מתוארים במאמר גם מספר אלמנטים משותפים למוסד החוקר מגמות במדעי החברה , שפת האומניות , מדעים ומתמטיקה יחד עם נושאים שעולים מתוך ממצאי המחקר.

 

מושגי מפתח באנגלית:

§         Authentic tasks

§         cognitive strategies

§         social mediation

§         constructive conversations

 ****


שם הסטודנטית המגישה:    ליאת בקר                כתה:ב2 חינוך מיוחד יסודי א'-ו'

 

Ruth s.shalev,orly manor,batsheva kerem,mady ayali,navah badichi,yechiel friedlander,and verde gross-tsur (2001). Developmental Dyscalculia Is a Familial Learning Disability. JOURNAL OF LERNNING DISABILITIES, 34 (1)   P.59-65

 

התפתחות דיסקלקוליה, הינה הפרעת למידה משפחתית 

 

החוקרים- רות שליו, אורלי מנור,בת שבע כרם, מדי איילי, נווה בדישי, יחיאל פרידלנדר וורדה גרוס- טזור.

 

בעוד שישנן הוכחות עדכניות לרכיב גנטי בסיבתיות לדיסלקציה מעט מאוד ידוע על תפקידה של הגנטיקה בהתפתחות הדיסקלקוליה. נושא המחקר היה לקבוע האם צבר התכונות המשפחתיות משפיע על דיסקלקוליה.

אחים והורים של ילדים שאובחנו בעלי דיסקלקוליה, הוערכו במספר נושאים: מתמטיקה, קריאה והפרעות קשב. הקריטריונים לדיסקלקוליה היו: I.Q שגבוה מ- 85, תוצאות נמוכות במתמטיקה ואי התאמה משמעותית בין הישגים מתמטיים ו- I.Q.

קבוצת המחקר הורכבה מ- 39 ילדים עם דיסקלקוליה, 21 אמהות, 22 אבות, 90 אחים ו- 16 קרובים מדרגה שנייה. נמצא כי 66% מהאמהות, 40% מהאבות, 53% מהאחים ו-44% מהקרובים מדרגה שניה, הינם בעלי דיסקלקוליה. המיתאם (קשר הדדי) התוך מחלקתי בין זוגות קרובים עמד על 27. טווח של 40%- 64% המצביע על שכיחות משפחתית גבוהה פי עשר מהמצופה עבור האוכלוסיה הכללית. I.Q ובעיות קשב לא היוו גורם סיכון לדיסקלקוליה.שכיחות הדיסקלקוליה בבית הספר היסודי בקרב ילדים הינה 6.5% המצטמצמים ל 5% ככל שגיל הילד עולה. החוקרים מסכמים כי הדיסקלקוליה, בדומה לבעיות למידה אחרות, הינה בעלת מרכיב משפחתי חשוב, המעלה אפשרות להשפעה גנטית על התפתחות של הפרעה זו.

 

מושגי מפתח באנגלית:

learning disability  - LD  

Dyscalculia - DC

 ****

 


שם הסטודנטית המגישה:  לריסה לרנר               כתה:ב2 חינוך מיוחד יסודי א'-ו'

Education aspects of mathematics disabilities by Susan Peterson Miller and Cecil D. Mercer. (1997). Journal of Learning Disabilities, 30 (1), Pp 47-56.

 

הבטים חינוכיים על לקויי למידה בתחום המתמטיקה - דיסקלקוליה. 

 

מחקרים מראים כי לתלמידים עם לקויי למידה ישנם קשיים רבים ברכישת ושמירת מיומנויות מתמטיות. מגוון רחב של גורמים תורם

לחוסר התקדמות והתפתחות במתמטיקה בקרב תלמידים בעלי לקויות למידה. מטרת המאמר להראות גורמים אלו.המאמר מתחיל בדיון על תיקונים שנעשו בתחום ההוראה, הפחתה ברמת הקושי ובמספר מבחני מיומנויות, דרישות לגמר בית הספר ושילוב. אחר-כך מבחין המאמר בין התכונות השונות שמאפיינות את התלמידים עם לקויי למידה, ולבסוף התייחסות לשיטות לימוד שונות בחשבון.

 

מושגי מפתח באנגלית:

§         Learning disabilities

§         Acquiring and retaining math skills

§         Math performance

§         National reform movements

§         NCTM-national council of teachers of mathematics standards

§         Competency testing

§         Current practices in math

 **** 


שם הסטודנטית המגישה: עינב פלג           כתה:ב2 חינוך מיוחד יסודי א'-ו'

 

    Danfotrh S., Margaret H. & Stoddard K.(1997). University and school The bridge project : bridging the gap between. Journal of learning disabilities , 30 (4(.Pp. 408-414

 

גישור הפער שבין האוניברסיטה ובית הספר

 

 

המאמר עוסק בנושא גישור, גישור הרווח/הפער שבין האוניברסיטה ובית הספר.

שלושת הכותבים הם בעלי תואר בהוראה באוניברסיטאות שונות.

הגישור זו היכולת להגיב בחיוב לקיום ההבדלים האינדיבידואלים בחינוך הכללי-יסודי.

במחקר זה נעשה שיתוף פעולה בין אוניברסיטה ושני בתי ספר, תוך מיקוד שיתוף פעולה עיוני ומעשי בשטח בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד.

בשיטה החדשה אימצה האוניברסיטה תפקידים חדשים בסיוע למורים מבתי הספר ולא רק כמומחים, המתמחים בעבודות חקר, דרך עבודה שיתופית משני הצדדים (חינוך רגיל+מיוחד של האוניברסיטה עם בתי הספר) בפיתוח אינפורמציה חדשה ומעשית ב-4 תחומים, אשר עוצבו על מנת לתמוך מבחינת פיתוח מקצועי יחד עם הבנה של הצרכים המיוחדים של התלמידים.

ארבעת התחומים הם :

 

v     שיתוף פעולה בין החינוך המיוחד והחינוך הרגיל.

v     קשר עם המשפחה

v     מחקר של מורים 

v     השכלה של המורים

 

סטודנטים להוראה מהאוניברסיטה מתנסים בשני בתי הספר בעבודה מעשית ומקבלים את הפן המעשי-יישומי יחד עם המחקר, שהם מבצעים, שיתוף פעולה ופיתוח עצמי של אסטרטגיות חדשות ויצירתיות.

 ****

 


שם הסטודנטית המגישה: אוסלנדר קרן               כתה:ב2 חינוך מיוחד יסודי א'-ו'

Interpretation of facial expressions of affect in children with learning disabilities with verbal or nonverbal deficits. journal of learning disabilities, 31 (3), 286-292/.

 

השפעת פירוש הבעות פנים בקרב ילדים עם לקויות למידה עם בעיות מילוליות ובלתי מילוליות.

 

תקציר: ממחקרים שנערכו המשווים ילדים בעלי לקויות למידה וילדים עם הישגים לימודיים רגילים נמצא שכקבוצה לקויי הלמידה סובלים בנוסף גם מקשיים חברתיים והתנהגותיים יותר מהילדים ה"רגילים".

קשיים אלה נלקחו בדר"כ כדבר משני ולא חשוב לעומת הקשיים הקוגניטיביים העומדים בפני ילדים אלו ושויכו בדר"כ לסיבות כמו ההתמודדות עם הקושי בלהישאר כיתה עקב הקשיים הלימודיים.

ממחקרים נמצא שאותם תהליכים שיכולים להסביר לנו את הסיבות לקשיים הלימודיים, הלשוניים והקוגנטיבים של ילדים עם לקויות למידה יכולים להסביר גם את הקשיים החברתיים שלהם.

מהממצאים נמצא שלילדים עם לקויות למידה יש קושי בהבנת הרמזים העדינים שטבועים בתקשורת החברתית הבין אישית.

אחד ההיבטים החשובים בתקשורת הבלתי מילולית הינו קריאת הבעות פנים, וילדים בעלי לקויות למידה נמצאו כמתקשים לפרש הבעות פנים של רגשות יותר מאשר ילדים ללא כל לקויות.

*****


 

שם הסטודנטית המגישה:  רותם שני                            כתה:ב2 חינוך מיוחד יסודי א'-ו'

 

 Tur-Kaspa H. (2002). The socioemotional adjustment of adolescents with LD In the Kibbuttz during High school transition periods. Journal of learning disabilities, 35 (1) Pp.  87-96

 

ההסתגלות החברתית-רגשית בקרב בני נוער לקויי למידה בקיבוצים, בתקופות המעבר מביה"ס היסודי לחטיבת הביניים ומחטיבת הביניים לבתי הספר התיכוניים.

 

מחקר זה מתמקד בבני נוער לקויי למידה, ועורך השוואה בין המיומנויות החברתיות-רגשיות שלהם לעומת אלה של חבריהם ללא לקויי למידה. המשתתפים במחקר נחלקים לשתי קבוצות גיל עיקריות, המייצגות שתי נקודות מרכזיות ובעייתיות בתקופת גיל ההתבגרות: האחת, תקופת המעבר מבית הספר היסודי לחטה"ב (תחילת כיתה ז') והשניה – סוף חטיבת הביניים, לקראת המעבר לביה"ס התיכון (סוף כיתה ט'). כסביבת הרקע למחקר נבחרה דווקא החברה הקיבוצית, לאור החשיבות שהיא מייחסת לערכי הסוציאליזציה.

 

מטרות המחקר:

(1) בדיקת כמה אספקטים בהתנסות החברתית של המתבגרים לקויי הלמידה, כגון: תחושת           בדידות, מיומנויות חברתיות, חברויות משותפות, תחושת דחייה/רתיעה מבני נוער אחרים       וסטטוס חברתי. כל המדדים יעברו השוואה גם בקרב מתבגרים שאינם לקויי למידה.

(2) בדיקת התוצאות בשתי נקודות מרכזיות בחייהם של המתגברים: בתחילת חטה"ב ובסוף          חטה"ב – לקראת המעבר לתיכון.

(3) בדיקת הקשר בין הראייה הסובייקטיבית של משתתפי המחקר את עצמם – את מצבם             החברתי ומעמדם בחברה, לבין ההישגים החברתיים שלהם בפועל.

 

חשוב לציין כי מחקר זה לא העריך הישגים לימודיים כי אם רק מימדים חברתיים-רגשיים.

 

תוצאות ומסקנות:

- נמצאו הבדלים משמעותיים בין ההערכה העצמית של התלמידים לקויי הלמידה ובין ההערכה של מוריהם לגביהם. בעוד ההערכה העצמית של התלמידים לא הדגימה קשיים במיומנויות חברתיות, לא התאפיינה בבעיות התנהגות חריגות או בקשיים בהשגת סטטוס חברתי – ההערכה של המורים בהחלט התאפיינה בניקוד גבוה למימדים אלה (כלומר – הם בהחלט הבחינו בקושי במעמד החברתי ודיווחו על בעיות התנהגות בקרב תלמידים לקויי למידה).

 

-  בשתי קבוצות הגיל, תלמידים לקויי למידה דיווחו על קושי במציאת חבר קרוב במידה רבה יותר מהתלמידים ה"רגילים". הקושי עולה ככל שהגיל עולה – בסוף כיתה ט' דיווחו רבים מהם על תחושת דחייה חברתית וקושי בהשתלבות בחברה, לעומת מספר נמוך בקרב התלמידים ללא לקויי הלמידה.

* המסקנה המרכזית העולה ממחקר זה, נוגעת בצורך לספק לתלמידים לקויי הלמידה (בשתי שכבות הגיל הקריטיות הללו) מערך סיוע רגשי-חברתי, בדומה לזה הקיים בתחומים הלימודיים (כדוגמת שיעורי התיגבור בידי המורות לחינוך מיוחד).

מושגי מפתח באנגלית:

§         Peer group/Peer pressure

·        socioemotional assistanc

§         Transitional periods

§         social status

o       Reciprocal friendship/recip

o       Rejection

 

*****

שם הסטודנטית המגישה:   שלומית כדורי           כתה:ב2 חינוך מיוחד יסודי א'-ו'

 

 

Preben Kihl, Kirsten Gregersen, and Niels Sterum (2002), Hans Christian Andersen’s Spelling and Syntax: Allegations of Specific Dyslexia Are Unfounded

JOURNAL OF LEARNUNG DISABILITIES, 33, ( 6). Pp 506- 519.

 

הכתיב והתחביר של הנס כריסטיאן אנדרסן- החשדות לדיסלקציה הם ללא בסיס

 

במקורות מתקופתו של הסופר הדני הנס כריסטיאן  אנדרסן נמצאו טענות לכך שהוא לא ממש שלט בשפה הדנית. מחקרים מודרניים פרשו את הטענה כ"דיסלקציה".

בבחינה שיטתית של יומניו מגיל 20 עד 70, נמצאו 1.7% שגיאות כתיב בממוצע (מחקר אמינות אף אישר את הממצאים הללו). 

בבדיקה של שירים ומכתבים של אנדרסן מגיל 11 עד 19, נמצאו טעויות כתיב בתחום הסביר שהלכו ופחתו ככל שהתבגר. בבדיקת תחביר ביומניו ומכתביו נמצאו שגיאות תחביר לא משמעותיות ובמספר נמוך ביותר.

הכתיב של אנדרסן מושווה במחקרים עם הכתיב שהיה נהוג בדנמרק בתקופתו ועם מידע ממחקרים מודרניים.

אחוז הטעויות של אנדרסן שווה לאחוזים של נבדקים שאינם לקויי למידה. אחוז הטעויות נמצא נמוך פי 2 עד 15 מאחוז הטעויות של בעלי דיסלקציה.

ניתוח מובנה של טעויות האיות של אנדרסן מראה שהן בעיקר פונולוגיות ומתקבלות על הדעת אצל אנשים "רגילים" ולא אופייניות לבעלי דיסלקציה.

 

ב Journal of L.D. בשנת 1987 הוציאו אדלמן ואדלמן אזהרה נגד קבלה ללא ביקורת של אבחנות של ליקויי למידה לאחר המוות, אבחנות שמתבססות על ראיות אנקדוטיות. הם טענו שעל מנת להוכיח שדמות היסטורית לקתה בליקויי למידה יש לערוך מחקר מקיף ביותר.

באותו מגזין פרסמו חוקרים ובראשם חוקר בשם אהרון, מחקר של ליקויי למידה בקרב 4 דמויות היסטוריות מפורסמות.

אחד מארבעת האנשים היה מספר הסיפורים הדני, חתן פרס נובל, כותב המחזות והמשורר הנס כריסטיאן אנדרסן.

מחבר המאמר טוען שאין בסיס לטענות לפיהן אנדרסן אכן היה לקוי למידה.

 

מושגי מפתח באנגלית:

§         Syntax

§         Dyslexia

§         Manuscripts

§         Morphological errors

 

 

Academic and Personality Characteristics of Gifted Students

With Cerebral Palsy:A Multiple Case Study

 

Taken from: Exceptional Children, volume 65, No.1,

                    Fall 1998, pages 37-50.

 

תקציר המאמר: מאפיינים אקדמיים ואישיים אצל ילדים מחוננים בעלי שיתוק מוחין / קולין ווילארד-הולט

מגיש: לרנר חי

 

המחקר עוסק בדרכים בהם ילדים מחוננים בעלי שיתוק-מוחין וללא יכולת דיבור מביאים לידי ביטוי את יכולתם הקוגניטיבית.

ההערכה היא כי למחצית מלוקי שיתוק-המוחין יש מנת-משכל ממוצעת או גבוהה מהממוצע. (במיוחד אלה עם האסתוזיס), אבל זיהוי מחוננות אצל ילדים בעלי נכות גופנית הינו בעייתי.

חלק גדול מהזמן שלהם מבוזבז על התמודדות, טיפולים,ודרכים להתגבר על נכותם, דבר העשוי למנוע את זיהוי הרמה הקוגניטיבית שלהם.  לכן, הגיוני למצוא חוסר-התאמה בין הפוטנציאל האקדמי אצל ילדים אלו, לבין הביצועים בפועל.

שיטות הזיהוי הנהוגות כיום, כמו המבחנים הסטנדרטיים לזיהוי מחוננות, אינן מותאמות לילדים אלו. (לדוגמא: ילדים בעלי מנגנן דיבור פגום אינם יכולים לעמוד במבחנים הדורשים שימוש מילולי). כמו כן, שיתוף ילדים בתוכניות חינוך למחוננים מגיע בעקבות המלצת המורים. אלו עלולים שלא לגלות את הפוטנציאל של הילד.

אצל משתתפי המחקר נתגלו מגוון ממאפייני המחוננות כמו בגרות, חתירה למטרה, התמדה, החלטיות וסבלנות, אך חלק מהמאפיינים עברו שינוי בעקבות מוגבלותם בתנועה ודיבור.

כמו כן, המחוננות באה לידי ביטוי בהבנה וזיהוי מוגבלותם שלהם ברמה - המנטלית, השאיפה לעצמאות מעזרה אנושית וטכנולוגית ושימוש באינטלקט לעקיפת הנכות.

 

מושגי מפתח באנגלית: cerebral palsy, gifted children,giftedness , modification,recognition ,restriction , independence