הגדל חלון

 נלקח מתוך האתר של ד"ר דוד פסיג

 

 

אוניברסיטת בר-אילן

בית הספר לחינוך

 

תש"ס  - 2000

ד"ר דוד פסיג הוא מרצה ויועץ המתמחה בחיזוי טכנולוגי, חברתי וחינוכי.

ד"ר פסיג מחזיק בתואר שלישי (Ph.D.) בלימודי העתיד (Future Studies) מאוני' מיניסוטה, שבארה"ב.

ד"ר פסיג מכהן כחבר סגל באוניברסיטת בר-אילן במסגרת בית-הספר לחינוך, במגמה לטכנולוגיה ותקשורת. הוא מלמד את תלמידי התואר השני והשלישי טכנולוגיות עתידיות, עתידים חברתיים, כלכליים וחינוכיים, מולטימדיה ומציאות מדומה. הוא עומד בראש המעבדה למציאות מדומה.

ד"ר פסיג יועץ למוסדות וחברות רבות. הוא יועץ לגורמים בישראל, באירופה המערבית ובצפון אמריקה, ומרצה באוניברסיטאות, בכנסים מקצועיים ובמוסדות כלכליים וממשלתיים
פרק 3

סקירת תסוויגים של כישורים קוגנטיביים

טקסונומיה של בלום

 

הקדמה

המושג "טקסונומיה" (תסוויג) פירושו מערכת צורנית המסודרת בסדר מדרגי בעל משמעות, כך שהשגת מטרה בשלב גבוה, מותנית בהשגת מטרות קודמות לה. תכלית הטקסונומיה לספק כלים לסימון מטרות בדיסציפלינות השונות לפי רמות מורכבות שונות. אפשר להיעזר בה להגדרת רמות ידיעה וחשיבה בכל תחום. המונח טקסונומיה מקורו בשתי מילים יווניות: טקסיס = סידור, ונומוס = חוק. המונח הושאל ממדעי הביולוגיה לחינוך ע"י קבוצת מדענים שבראשם עמד בלום מאוניברסיטת שיקגו (בלום 1978). פרק זה מסכם את הטקסונומיות השונות המתייחסות לתהליכי הלמידה.

הטקסונומיה של בלום

הטקסונומיה של בלום היא טקסונומיה בתחום ההכרני. היא נועדה להשיג שתי מטרות עיקריות: תכנון לימודים ובדיקת הישגים.  הטקסונומיה מציעה גם את האפשרות לבחון הישגים בתהליכי הוראה המתוכננים לפי מטרות אלה. הטקסונומיה בנויה משישה מדרגים:

ידע

התנהגויות או מצבי מבחן המדגישים את הזיכרון של אידיאות, חומר או תופעות. ידע כולל: ידע של פריטים, ידע של מינוחים, ידע של עובדות ספציפיות, ידע של דרכים ואמצעים לטיפול בידיעות ספציפיות, ידיעות מוסכמות, ידע של רצפים ומגמות, ידע של מיונים וקטגוריות, ידע של קריטריונים, ידע של מתודולוגיה, ידע של הפשטות בתחום נתון, ידע של עקרונות והכללות, ידע של תיאוריה ומבנים.

הבנה

הכוונה לרמה הנמוכה ביותר של הבנה. התלמיד יודע מה נאמר, יכול להשתמש בחומר או ברעיון שנמסר לו בלי להתייחס בהכרח לחומר אחר. החומר יכול להימסר בע"פ או בכתב, בצורה מילולית, סמלית או מוחשית. ההבנה מתחלקת לשלוש רמות: תרגום, פירוש, ואקסטרפולציה (הטלה).

יישום

שימוש בכללים שנלמדו בעבר במצבים מסוימים, השונים מהמצבים שאדם מכיר מניסיונו הקודם.

אנליזה

שבירת היחידה של חומרי הלימוד לחלקים המרכיבים אותה והבנת היחס בין חלקים אלה. מטרתו של ניתוח כזה להבהיר את החומר ויסודותיו ולברר את דרכי ארגונו. התלמיד ילמד להבחין בין עובדות להשערות, לזהות מסקנות והוכחות, להבדיל בין חומר רלוונטי לחומר שאינו רלוונטי, לשים לב ליחסים שבין הרעיונות שבחומר, להבין מהן ההנחות הסמויות בטקסט, ועוד.

סינתזה

צירוף של אלמנטים וחלקים לשם יצירת שלמות. תהליך של צירוף חלקים והרכבתם, באופן של דגם ומבנה שלא היה קיים קודם לכן. סינתזה כוללת: יצירת תמסורת ייחודית, יצירת תוכנית או הצעות, יצירת מערכי פעולה, גזירה של מערכת יחסים מופשטים.

הערכה

שיפוט באשר לערכם של רעיונות, עבודות, פתרונות, שיטות וכיו"ב במטרה מסוימת. שימוש בקריטריונים ובסטנדרטים של אומדנים, שיקבעו את מידת הדיוק, התכליתיות, השימושיות וכיו"ב של הפרטים. הערכה כוללת: שפיטה במונחים של ראיות פנימיות ושפיטה על פי קריטריונים חיצוניים.


טבלה 1 סיכום הטקסונומיה של בלום

 

קריטריונים

הגדרה

מונחים התנהגותיים

 

ידע

 

כל מטרת הוראה שלשם השגתה דרושה זכירה בלבד.

 

מגדיר, מתאר, מזהה, נותן כותרת, ממיין, מכנה בשם, מציין, בוחר, מצמיד, ניזכר, מכיר.

 

הבנה

תהליך מחשבתי, שבו נקלט  מסר לימודי והלומד עורך בו שינוי במחשבתו לצורה אחרת.

הופך, מגן, מבחין, מעריך, מסביר, מכליל, מרחיב, נותן דוגמאות, מבאר ביאור חופשי, מסיק, מנבא, משכתב, מסכם, מתרגם, משנה, משלים, חוזה.

 

יישום

היכולת ליישם כללים, עקרונות מידע, הנחות, תיאוריות או הפשטות אחרות למצבים חדשים וממשיים.

משנה, מחשב, מדגים, מגלה, תופס, משפר, מפעיל, מנבא, מבין, מייצר, מתייחס ל..., בוחר, מפריד, מחלק לסעיפים, מפתח, מכליל, מייחס.

אנליזה

לימוד מעמיק של תוכן לימודי לשם תפיסת המבנה של התוכן הנלמד, צורת ארגונו הצורנית והלוגית, וכן לשם גילוי היסודות, הרעיונות, ההשקפות והשיטות שעליהן מבוסס תוכן זה.

מחלק לסעיפים, מתאר גרפית, ממיין, מבחין, מזהה, מדגים, מסיק, מדגיש, מקשר, בוחר, מפריד, ממיין לקטגוריות, מעמת, משווה.

סינתזה

יצירת יצירה שלמה חדשה ע"י צירופים של רעיונות ממקורות שונים, באופן שייוצרו מבנים ודפוסים העומדים ביסודה של היצירה החדשה.

יוצר קטגוריות, מחבר ומצרף, יוצר, מכין, מתכנן, משפר, מארגן, מסדר מחדש, בונה מחדש, משחזר, משכתב, מסכם, מציע, מספר, מרכיב, מפתח.

הערכה

שיפוט הערכים שבאידיאות תוך שימוש

בקריטריונים ובסטנדרטים של אומדנים שיקבעו את מידת הדיוק, התכליתיות והשימושיות של הפרטים.

 

מעריך, משווה, מסיק, מבקר, מבדיל, משייך, מסכם, תומך, שופט, טוען, מעמת, קובע תקן.

 

 


הטקסונומיה העתידית באה להוסיף ולהרחיב על בלום

 

הקטגוריה

הגדרה

מונחים התנהגותיים

מילות מפתח

ידע

להשיג בזמן אמת יישום מוצלח של מידע.

לדעת היכן למצוא את הפרטים;  לדעת אסטרטגיות חיפוש; לפתח סמלים חדשים בחברה סופר-סמלית; לפתח מוסכמות.

לאתר; לדעת היכן לחפש; לסנן; להתעדכן; להשמיט; לפתח.

הבנה

הבנה רבת פנים של מידע מסוים, הצבת קטעי מידע באופנים שונים כאשר לכל הרכב משמעות שונה.

להרחיב מודלים קיימים  של  חשיבה; להציב את צורת החשיבה בפסיפס גדול יותר; להמציא סמלים לדברים מוחשיים ולסחור באותם סמלים; ליצור היסקים ואנלוגיות  באופנים שונים ומנקודות מבט שונות.

להרחיב; להציב בפסיפס רחב; להמציא סמלים; לקשר יחסית.

יישום

להפיק רעיונות חדשים מרעיון ישן, לצורך יישום בזמן אמת של מידע רלוונטי  בווריאציות שונות. ליצור משמעות חדשה לסמלים חדשים, ליצור משמעות חדשה לסמל קיים וליצור סמל חדש למשמעות קיימת.

שימוש בקודים  ובסמלים חדשים וישנים; שינוי קודים וסמלים ישנים.

ליזום שינויים; להגמיש; להחליט; לארגן מחדש.

אנאליזה

שבירת יחידה או חומר לימוד לחלקים המרכיבים אותה  ובניית מערכות יחסים שונות ומגוונות ואף מנוגדות מאותם חלקי יחידה. לבחור מתוך אוקיינוס המידע הדינמי, תוך ערכי שיפוט פרסונאליים/ תרבותיים/ אתניים, להציב קטעי מידע במבנים רב ממדיים במרחב, לעשות סימולציה של יישומים שונים ליחסים שונים וסימולציה של פרספקטיבות שונות במרחב הרב ממדי.

ליצור יחסים; להבחין בין יחסים; לנתח פיסות מידע בדרכים שונות; להעריך מהימנות מידע ולהציב חלקי מידע ביחסים שונים תוך מודעות לכך שהיחסים יהיו נתונים להשפעות של זמן, מרחב ואינטואיציה אישית.

בחירה רלוונטית; חידוד בפריזמה אישית; פירוק ובניית יחסים בין חלקי מידע.

 

לאתר; לזהות; לקשר.

לפתח מיומנויות של איתור אלמנט בדיד  מפיסות מידע שממנו נלקח במטרה לתת לו משמעות חדשה.

יצירת מצרפים שונים בעלי משמעויות שונות מיחידות מידע נתונות.

סינתזה

פוסל; מעבד; בודק; מעמת.

להעריך איכותית ולא רק  כמותית, להתמקד  ולקשר בין מכלול  הפריטים הרלוונטיים.

לדעת לבחור קריטריונים מתאימים ולפתח קריטריונים חדשים, בכדי לעשות הערכה שתהיה שימושית להמשך התפתחות הלמידה והעשייה. כמו-כן, יש לעשות הערכה גם על הנסתר.

הערכה

 

 

 

התאמה; קונוטציה; סימולטניות.

התאמה - ליצור תוצר חדשני ע"י קישור קוגנטיבי אישי בין שני תחומים, שנראים כרחוקים זה מזה.

קונוטציה - המשמעות האישית המתקשרת בתודעתו של אדם מסוים לפיסת מידע מסוימת.

 

העוז לשכוח.

המיומנות לבחור במצרף המתאים של מידע וליישמו בפתרון בעיות בסיטואציות שונות – בזמן ובמקום, ובכך להשביח את המצרף.

השבחה

 


כללים לניסוח מטרות התנהגותיות על-פי מאגר

רוברט מאגר (1962) תרם תרומה מעשית חשובה לעניין הכנתן של מטרות התנהגותיות וניסוחן ברמת המורה. מאגר קובע, כי ברגע שהמורה מחליט ללמד משהו עליו לפעול בדרכים שונות כדי להצליח. לשם כך, עליו להחליט מהן המטרות שבכוונתו להשיג.

כללים בכתיבת מטרות התנהגותיות:

                     ·       הכלל הבסיסי הראשון הוא הגדרת הפעולה הגלויה של הלומד. כלומר, הגדרת ההתנהגות הצפויה מן הלומד כאשר יבצע את המטרה.

                     ·       הכלל השני הוא הגדרת תנאים שבמסגרתם תבוצע ההתנהגות הנדרשת מן הלומד. על כותב המטרה לקבוע באלו תנאים יגלה הלומד את ההתנהגות שרכש בעקבות תהליך הלמידה.

         ·       הכלל השלישי הוא לקבוע את הקריטריון להערכת התנהגותו של הלומד עם סיום תהליך הלמידה. הקריטריון מאפשר לבחון את הישגיו ומידת הצלחתו של הלומד.