הגדל חלון


המסע ללונדון-מיומנה של מדריכה פדגוגית

"יומן המסע" הוקדש לאחת מכיתות ההדרכה שלי, בסיום השנה \ בטי שרייבר


 תחילת המסע, בכל שנה
בחודש אוקטובר, בעת שכולם חוזרים מהחופשה.
 המטוסים אינם עמוסים, מזג האויר נעים
ואפילו לונדון יכולה להסביר פנים.
 
יום שני בשבוע,
לטיסה אני עולה,
קצת צפוף אבל נעים
בפנים מטיילים מחייכים.
המטיילים נראים סמפטיים, סקרניים
מצפים בכליון למדריכת הטיולים.
 
אני מרגישה מוכנה למסע
הקבוצה בהחלט נראית נחמדה.
 
 ערכנו סבב הכרות, שמעתי, התרשמתי
ובסוף גם ספרתי קצת על עצמי ועל החוויות המחכות.
המטוס ממריא
לונדון אינה רחוקה, אבל הקבוצה
מבקשת לדעת פרטים על המסע.
 
אני כמובן מתחילה לנדב מידע: מה המטרה,
 וכיצד ניתן לנסחה,
בצורה שתהיה מובנת ובהירה
כי בלונדון אתם יודעים (כך הסברתי) ההתמצאות אינה פשוטה.
אולם הקבוצה משום מה עסוקה
במקום בהסבר, בדבר אחר:
במקום במטרה - במסיבה.
זו שתיערך אצל סיגל בדירה, בעת הנחיתה.

מסתבר שסיגל.. אינה מעודכנת
שהקבוצה אליה מוזמנת.
אני מנסה לברר את פשר הבדיחה וההלצה
ובנוסף מנסה לברר- האם הקבוצה עלתה על הטיסה הנכונה? 
וכך אני שואלת? האם המטרה ברורה?- לונדון הבירה?
וכולם משתאים, מביטים ואומרים
לונדון? נפלה כאן טעות, בהחלט!
 אנחנו על הטיסה ל- Club Med !
 
כך או כך הגיע זמן הנחיתה, וזו הפעם הראשונה שהקבוצה מבקרת בבירה- הלא היא הכיתה.
הקבוצה מתפזרת-
כל אחד באתר אחר מבקר
ואני עוברת מאתר לאתר
מתעניינת לדעת האם המקום עונה לצפיות
האם הוא מעניין, האם יש משהו שם, שעוזר ומכוון?
 
הקבוצה מתחילה להתרגל למציאות החדשה
ובמקביל מקבלת למכביר, דפי הדרכה.
מרוב דפים כולם מתלבטים- מה מהם יעזור ומה צריך לזרוק?
לעיתים זורקים את הדף הכי חשוב
ואז מגיעים, לא מוכנים, לכיתת ההתנסות.
 
בנוסף לדפים הרבים, מבקשת אני להשריש מושג חדש:
 יומן השדה,
שהוא למעשה, יומן המסע של העבודה בכיתה.
אולם נראה, כי רק מעטים מחברי הקבוצה,
הבינו את הכוונה. חלקם האחר פרש הוראה זו כהמלצה.
 
אך…ששעת התלקיט מגיעה
היומן האבוד, מקבל משמעות.
יש צורך להיזכר בשיעור ההכרות עם האוכלוסייה,
להזכר בפעילות שהתקיימה בחנוכה
והשיעור האחרון- האם הוא היה נכון?

 
בנוסף אני מבקשת,
 לדרג את הכתוב לפי  סדר עדיפות
וגם מוסיפה עוד דרישה
הגורמת לפניקה-
מטה-קוגניציה הלא היא הרפלקציה-
זו שצריכה לנמק , להסביר ולפרש…
 
בנקודת שבירה זו
בסוף הסמסטר, אני מבינה שהקבוצה מבואסת.
המטיילים רצו בסה"כ
לנחות בשלום
במועדון הים התיכון…
שם רצו לרקוד ולהינות
 ובשעות הפנאי, גם קצת ללמוד.
רפלקציות, מטרות, וכל כך הרבה עבודות
אלו לא היו בגדר הציפיות.
 
אולם, הזמן עושה את שלו
הקבוצה מתחילה לגלות את היופי שבבירה
להבין שלונדון לעיתים אפורה וקרירה ולעיתים גם חמה, מלטפת ונעימה
בדומה אולי למדריכה…
לעיתים קודרת וכועסת לדוגמא:
כשהקבוצה כולה מאחרת
המדריכה אינה מבינה לליבה של הכיתה
שרצתה בסך הכל
לסיים את הלגימה האחרונה מהקפה
בקפיטריה השכנה
שאינה אמנם מדהימה אך מרגיעה ועדיפה
על עוד שעה של הרצאה.
 
אני נוכחת ש..
בלונדון- היאוש נעשה מיום ליום
יותר ויותר נוח
אני מגלה ש..
הקיטורים על המסע המפרך הם חלק מהתמונה השלמה
של מסע ההדרכה.

 
התאוששות הקבוצה
מעודדת אותי להכיר ביכולת האנשים
ולבקש מהם להתאים חומרים,
שכל כרטיסיה תהיה מתאימה בדיוק לתלמיד או התלמידה הנכונה,
ולא לשכוח לתווך להם את הבחירה, לשתף פעולה
ולכלול בכל שיעור  את החלופות בהערכה והאינטליגנציה המרובה.
 
הדרך נראית מעייפת, מפותלת ומסובכת
הקבוצה לא מבינה במה חטאה?
בסך הכל רצתה להגיע בשלום
למועדון הים התיכון
 
אבל הנה תראו, הגענו כבר לתחנה האחרונה
 השנה.
בעמל רב אתרנו ואספנו חומרים
אשר הסבירו על האתרים המעניינים-
וגם אם ההסבר היה באנגלית
את לונדון עכשיו כולם מכירים.
 
ובמבט לאחור-
למועדון הים התיכון יכולתם להגיע
(גם בלי המדריכה) בקיץ, בחופשה
אבל בלונדון-
הייתם זקוקים להכוונה, להדרכה
ליד רכה שתונח על הכתף ותעודד
בעת שנראה היה שהסיור מגיע למבוי סתום.
 
סוף שנה וסוף המסע
בשנה הבאה תצאו ליעד אחר
לפני כן אל תשכחו
ליסוע בחופשה ולבלות-
במועדון הים התיכון.
 
מאחלת לכם
הרבה הנאה בשנה הבאה
להתראות קבוצתי המיוחדת
גם אני למדתי הרבה במסע
מעניין,
האם בשנה הבאה
תעלה הקבוצה על הטיסה הנכונה???