הגדל חלון

 

 

דוגמא למדרש תמונה

 

ד"ר איתן גינצבורג

מדריך פדגוגי להיסטוריה בחינוך העל-יסודי

מכללת סמינר הקיבוצים

 

 

העליות ההמוניות לישראל עם קום המדינה

 

"עם הפסקת הקרבות הוטל עלינו להסיע לארץ המונים גדולים, לשכנם, להשרישם במשק, בחקלאות, בחרושת, במלאכה. אנו מעלים לארץ עם יחיד במינו, מפוזר בכל קצווי תבל, המדבר בלשונות רבות, חניך תרבויות זרות, נפרד לעדות ושבטים שונים בישראל. את כל הציבור הרב והמנומר הזה, מוטל עלינו להתיך מחדש, לצקת אותו בדפוס של אומה מחודשת. עלינו לעקור את המחיצות הגיאוגרפיות, התרבותיות והלשוניות המפרידות בין החלקים השונים, ולהנחיל להם לשון אחת, תרבות אחת, אזרחות אחת, נאמנות אחת, חוקים חדשים ומשפטים חדשים"

 

      דוד בן גוריון, על "כור ההיתוך והישראלי החדש".

 

מבוא

עם קום המדינה מנה הישוב הישראלי כ- 650,000 נפש. בשנת 1948, עדיין במהלך קרבות מלחמת השחרור, עלו לארץ כ- 100,000 פליטי שואה מאירופה. בשנת 1949 עלו עוד 250,000 איש, רובם מארצות האיסלם, ועד סוף 1951 הצטרפו אליהם 350,000 עולים נוספים, אף הם, ברובם המכריע, מארצות האיסלם. אין ספק, היתה זו עלייה במימדים מדהימים גם בהשוואה למדינות קולטות הגירה קלאסיות כמו ארה"ב וקנדה.

 

רוב העולים מאירופה הגיעו מפולין, רומניה, בולגריה, יגוסלביה ומחנות העקורים במערב היבשת. עולי ארצות האיסלם הגיעו ממדינות רבות. העקריות שבהן היו תימן, מצרים, לבנון, סוריה, לוב, עיראק, תורכיה, מרוקן ואירן. אלה גם אלה הגיעו בחוסר-כל כמעט מוחלט. סיבות העלייה היו מגוונות. הן נעו משאיפות יהודי אירופה לשיקום לאחר השואה, דרך מהלך של הצלה לנוכח הרעת היחס ליהודים במדינות ערב לאחר קום מדינת ישראל, וכלה במטרות הקשורות בצרכי המדינה, שנחשבה אז מדינה במצור, ובפחדים של קברינטי ישראל מהשתלחות חסרת רסן ביהודי ארצות האיסלם שתסתיים בשואה נוספת.

 

הישוב הקולט היה מותש לחלוטין אחדי מאמץ מלחמת השחרור, שבו  איבד כאחוז מבניו, רבים מהם צעירים שנולדו בארץ לבני העליות החלוציות הקודמות, וחסר כל אמצעי קליטה של ממש - תשתיות קליטה זמניות, מערכת בריאות ראויה לשמה, תשתית לקליטה כלכלית וחינוכית, וכן, ואולי החשוב מכל, תפיסת קליטה ופיזור אוכלוסין הוגנים. תפיסת הקליטה שעוצבה בהדרגה דיברה על עלייה בלתי סלקטיבית ועל הפיכת ישראל לכור היתוך, שביכולתו יהיה "לגהץ" את זהויות המוצא ולעצב דמות ישראלי חדש, מבוסס על דימותו של החלוץ "הישראלי", למעשה הישראלי האירופאי במוצאו. התוצאה היתה קשה: עד מהרה החלו נובטים ניצני אפלייה וקיפוח, שהלכו ותפחו עם השנים, כדי הווצרות בעייה עדתית כרונית, שטרם שככה.

 

 

 

הצעת מערך שעור

העליות ההמוניות של ראשית שנות החמישים - המקרים של יהודי תימן, עירק, מרוקן ובולגריה.

 

 

מטרת השעור: לימוד נתוני הרקע, אמצעי ההגעה, תחושות העולים וקשייהם הצפויים של העולים.

 

גישה דידקטית: ביקור בתערוכה ועבודה בצוותי עבודה "מוצאיים".

 

קוו רעיוני: תמונות התקופה משקפות את המוניותה של עליית שנות החמישים המוקדמות. מן התמונות ניתן לעמוד על שלל תחושות סותרות בקרב העולים: מכאב ודכדוך, עבור דרך ציפיה דרוכה וכלה בתקווה ושמחה.

 

שלבי השעור

 

שלב א': פתיחה - העלייה לארץ עם תום מלחמת השחרור כפרוייקט לאומי ראשון של מדינת ישראל.

שלב ב': ביקור בתערוכה בקבוצות עבודה ועמידה על השאלה, מה רואים בתמונות?

שלב ג': קריאת נתוני הרקע לעלייה התימנית, המרוקנית, הבולגרית והעירקית והדבקתם על לוחות התערוכה.

שלב ד': דיון: מה אנו מבינים מן המשתקף בתמונות? לשאלת העלייה ההמונית לארץ והויכוח בשאלת הסלקציה.

שלב ה': דיון: האם ראו העולים החדשים בעלייה יסוד של תקווה ושינוי מיטיב? עיון נוסף בתערוכה.

שלב ו': סיכום והשלמת אינפורמציה.

 

 

טבלת עיבוד שאלות לאור ביקור בתערוכה

מה רואים

מה מבינים

מה חושבים

מה מעריכים

עולים בני כל הגילים; מטלטלים מועטים; חילוניים ודתיים; מוצאים שונים; אמצעי הובלה שונים; מבטים מגוונים; לבוש פשוט. יש גם פיג'מות; קליטה באזורים "קשים"

עליית משפחות לא כמעט לא בודדים; עליה לא פשוטה - יש הרבה עצב במבטים. פחות שמחה; ניכר חיפזון בעליה; משתקפת המוניות - העליות אינן סלקטיביות; מעט צעירים - רבים ילדים, מבוגרים וזקנים; ארצות מוצא שונות - אירופה וארצות איסלמיות; ניכרת הפתעה. יתכן שהעולים לא היו כלל מוכנים לעלייה. התחושות במחנות הקליטה - האוהלים, שער העלייה.

אילו הסברים ניתן להעלות לפשר המוניות העלייה? האם יתכן שהיו עולים שהיו מעדיפים להשאר בארצות מוצאם? האם צפויה סתירה בין דתיותם המובהקת של העולים ואופייה החילוני - החלוצי של ישראל הקולטת? מי יוכל לקלוט את העולים הללו? מי כשיר לכך בישוב הקולט? אילו עולים הם ממוצא תימני? אילו מהם ממוצא מרוקאי או עירקי? אילו מהם ממוצא בולגרי?

יהיו קשי קליטה, ללא ספק. גילאי העולים מנבא זאת; העולים הדתיים מארצות האיסלם יתקלו בקשיים בעת המפגש עם הישוב הקולט החילוני, בעל האתוס החלוצי, האירופי שבא לארץ על יסוד יותר אינדיבידואלי, דובר העברית ; צפויים  קשיים כלכליים לאור העלייה החפוזה ומעט הרכוש; צפויים קשיים ריגשיים קשים לאור החפזון, הניתוק הפתאומי מארץ המוצא. יתכן שהאירופים שבין העולים יקלטו טוב יותר במערכות החברה והמשק בארץ.

 

 

מקורות לשעור

אברהם שטרנברג, בהקלט עם, הקיבוץ המאוחד, 1973.

יוסף גורני, מראש פינה ודגניה ועד דימונה, האוניברסיטה המשודרת, משרד הבטחון, תשמ"ג, 1983.

ליסק משה, העלייה הגדולה בשנות החמישים - כשלונו של כור ההיתוך, מוסד ביאליק, 1999.

משה סיקרון, העליה ההמונית: מימדיה, מאפייניה והשפעותיה על אוכלוסיית ישראל, מרכז ההסברה, 1989.

עוז אלמוג, הצבר - דיוקן, ספריית אופקים, עם עובד, 1997.

צבי צמרת וחנה יבלונקה (עורכים), העשור הראשון תש"ח-תשי"ט, יד יצחק בן-צבי, 1997.

רות קליינברג, 20 השנים הראשונות למדינת ישראל, האגף לתוכניות לימודים, תשמ"ט.