הגדל חלון

 

 

הוראת מושג היסטורי

 

ד"ר איתן גינצבורג

מדריך פדגוגי בהיסטוריה בחינוך העל-יסודי

מכללת סמינר הקיבוצים

 

 

כללים: פשטות, חדות, מיקוד, מיעוט מילים. הגדרה טובה נוגעת בעיקר בלבד. אין היא מנסה להכיל את כל המציאות הנדחסת לתוך המושג. התפיסה צריכה להיות סטריאוטיפית, לא מדענית ומדוקדקת לפרטיה. ככלל רצוי להמעיט בהוראת מושגים ישירה. טוב יותר לנסח מושגים כמסקנה מתוך תמונת מציאות נלמדת ומן הנסיון האישי של הלומדים ומן הדימויים הקיימים אצלם מכבר (ידע מוקדם). הוראת מושג איננה פוטרת את המורה מלעסוק בו עוד ועוד, על מנת להרחיבו מעבר לבסיס הראשוני. לימוד מושג מחייב חקירה. כך פשוטו כמשמעו. חקירה. ראה בהמשך המושג "מעמד".

 

הגדרת מושג צריכה לכלול היבט חזותי או צלילי, בהתאמה.

 

הוראתו צריכה להכיל לא יותר מאשר שלושה היבטים: מהות, מבנה, תפקיד.

 

למשל:

 

בורגנות: קבוצת בני העיר או בני הכפר המנהלת אורח חיים עירוני. יחודה בניהול אורח חיים פרטיקולרי -אינדיבידואלי בלתי תלוי וחופשי, המתבסס על מקצועות חופשיים ויזמות אישית. היסטורית ואקטואלית הבורגנות היא נביאת הדמוקרטיה ומנושאיה העקריים.

 

יש להבחין בין מושגים מבניים (פוליטיים, משקיים, כלכליים, משפטיים וכו'), מושגים תהליכיים ומושגים מופשטים. בכל מקרה הדיון בהם צריך להיות היסטורי. נקודה חשובה. לכל מושג הנלמד בהיסטוריה יש משמעות היסטורית והוא חייב להלמד בקונטקסט היסטורי. למשל - "סנט". למשל "בורגנות". או אז יש למושג משמעות אחרת מאשר כיום. במאה ה- 18 וה- 19 היא היתה מעמד מהפכני. כיום, הבורגנות היא מעמד שמרני.

 

המושג כתבנית של חקר

או המושג "מעמד". כיצד נגדיר מעמד? בעיה. נבצע על כן תשאול או חקירה. מדובר בודאי בקבוצת בני אדם. על כך אין מחלוקת. אבל איזו קבוצה? בני אדם בעלי מאפיינים דומים. בודאי דומים. על כך גם נוכל להסכים. אבל חשוב לא פחות, קבוצת בני אדם הדומים בודאי בדבר אחד - הם חושבים באופן דומה על עצמם, על העולם, על המציאות. כלומר, יש להם השקפת עולם דומה. הנה התקדמנו צעד אחד נוסף. נוכל לדבר עתה על קבוצת בני אדם בעלי מכנים משותפים מסויימים, שאחד מהם הוא השקפת עולם (או אידיאולוגיה) דומה. אבל כיצד נוצרת השקפת עולם בכלל? לפי מארכס מן המציאות הכלכלית של בני אדם. כלומר, מאופן העבודה שלהם. מאופן היחסים הכלכליים שלהם עם אחרים. על כן, נוכל לומר שהקבוצה שלנו, שהיא בעל השקפת עולם דומה, דומה גם כן בצורת העבודה שלה. אם כן, כיצד נגדיר את אלה שעובדים בידיהם ואין להם אמצעי יצור כלל. פועלים למשל? הם כנראה, לפי הדברים שאמרנו עד כה, יהיו מעמד אחד. להם אולי יצטרפו אנשים אחרים, שאמנם אינם עובדים בידיהם, אך אין גם להם אמצעי יצור - שכירים בכלל.

 

כיצד נגדיר את אלה שיש להם אמצעי יצור והם מעסיקים אחרים או מנהלים אותם? להם גם כן תהיה השקפת עולם דומה כי הם עובדים באופן דומה, השקפה הרואה למשל חשיבות בקיומו של רכוש פרטי וביכולתם של בעלי הרכוש להפעילו כפי שהם רוצים תוך שהם מעסיקים אנשים חסרי רכוש, או פועלים. אלה הם הבורגנים. הפועלים לעומת זאת, שלהם אין רכוש, יפתחו ללא ספק השקפה המבקשת לנכס לעצמם את הרכוש. אבל, ביודעם שרכוש מביא להשקפה אחרת משלהם, ולפיכך גם מעמד אחר, יבקשו לסדר את הרכוש כך שיהיה משותף לכולם ולא יפגע באינטרסים של המעמד שלהם. והנה למדנו מושג נוסף - אינטרס. לכל קבוצת אנשים בעל השקפה מסויימת, הנובעת מאורח חיים כלכלי מוגדר, גם אינטרסים הקשורים להם כקבוצה מסוג זו. הבורגנים למשל, יבקשו לשמר את רכושם.  הפרולטרים מנגד, יבקשו לנכס אותו ולחלקו באופן שווה בין כולם, או לפחות לנהלו באופן שוויוני.

 

עד כה דיברנו אם כן על קבוצת בני אדם, שיש להם אורח חיים דומה (מה שמכנים כיום תרבות חיים דומה), בתוכו השקפת עולם מוגדרת מסויימת (בין שאר המאפיינים המשותפים שלהם), הנובעת מאורח חיים כלכלי דומה. גם למדנו שלקבוצה זו יש אינטרסים יחודיים משלה. ואם יש לה אינטרסים יש לה בודאי יעדים שהיא רוצה להשיג בהקשר זה ואף אסטרטגיות של מאבק על מנת להבטיח שאכן היעדים הללו יושגו. בנוסף היא תחזיק באיזה חזון של דמות החברה שתקום לאחר שהמאבק שלה יצליח. לזה נקרא אוטופיה. עכשיו צריך גם לברר מהי האוטופיה הזו. על כך קצת רמזנו קודם לכן.

 

ועדיין לא די בכך. כי תלויה לפנינו השאלה האם קבוצה זו היתה תמיד בעולם או שמא נוצרה בשלב זה או אחר של ההיסטוריה? אין ספק שמדובר ביצור היסטורי. יצור שנולד במהלך התקדמותה של ההיסטוריה. עתה נצטרך לשאול מה היו הנסיבות שמתוכן או בעטיין הוא צמח? הן בודאי היו כלכליות. אולי קפיטליזם?כי הרי אמרנו שיש להם השקפה הנשענת על אורח חיים כלכלי מסויים, שהוא מטבעו חייב להיות היסטורי. אולם מי זרז וקידם את הקפיטליזם, שוב עניין של התפתחות היסטורית? בודאי אלה שהיו להם אינטרסים לעשות כן, קרי, הבורגנים. אבל מסתבר שיחד עם מימוש האוטופיה שלהם, הם יצרו מציאות של אורח תעסוקה של שכירים. והנה צמחה לה על רקע זה קבוצה חדשה של בני אדם, שבהמשך יצרה את הפרולטריון.

 

האם כל העירוניים שייכים לבורגנות וכל הפועלים השכירים לפרולטריון? לא ולא. אם כי על זה קיים ויכוח נוקב. לפי מארכס משתייכים לקבוצה או מעמד רק אלה שגיבשו לעצמם השקפת עולם מעמדית תוך אורח החיים הכלכלי-חברתי שלהם. אחרים שחיים כמוהם אך לא עשו את הדרך הזו, לא נחשבים לפרולטרים או בורגנים. נומינלית כן, מעמדית ממש לא.